מאגר סיפורי מורשת

רקע לסיפור

נולדתי בחיפה למשפחה בת חמש נפשות, אנחנו שלוש אחיות ואני הצעירה. גרנו בבניין בן שלוש קומות ושמונה משפחות. הייתה ילדות מאושרת של המון משחקים (לא כמו המשחקים של היום) משחקי קלאס, קפיצה בחבל, חמש אבנים, גומי ועוד ועוד…

שלג 1950 בישראל

בשנת 1950 כשהייתי בת 4 שנים פקדה את רוב הארץ סופת שלגים קשה. בחיפה עירי בה נולדתי וגדלתי המזג אוויר בחורף היה רגיל ללא שום סערות או תופעות יוצאות דופן. לכן שקמתי בבוקר, רצתי לחלון וראיתי את כל החצר שמתחתינו מכוסה בשלג כבד צהלנו ושמחנו, זה היה אירוע מרגש ומפתיע מאוד. כל ילדי הבניין בו גרתי כולל אותי ירדנו בצהלות רמות לחצר שיחקנו בשלג נהנינו מאוד מלזרוק כדורי שלג אחד על השני ולבנות איש שלג גדול ומרשים.

לשלג גם היה צד פחות כיף ומהנה: תנאי מזג האוויר הקשים ונזקיהם הכבידו במיוחד על רבבות עולים חדשים שהגיעו באותה העת במסגרת עלייה המונית ושוכנו במחנות אוהלים. היו מספר אסונות נוספים: האסון הגדול ביותר היה במחנה העולים בעין שמר שם נהרגו ארבעה עולים כאשר תקרת חדר האוכל קרסה. אירוע בסדר גודל כזה לא חזר מאז. 67 שנים עברו מאז והמחזה המרהיב עדיין מלווה אותי עד עצם היום הזה.

שלג בחיפה 1950 (ויקיפדיה)

הזוית האישית

סבתא שרה: היה לי כיף לספר את אחד מסיפורי ילדותי לנכדתי, זה החזיר אותי אחורה בזמן לימי ילדותי בחיפה.

הילה: היה לי מסקרן ומעניין להקשיב לסיפור של סבתא וגם זה גרם לנו לבלות יותר ביחד.