מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

השכונה שלי

סבא ואני.
תמונת ילדות מגן טובה בשנת 1958.
ילדותי בתל אביב

שמי טורנצ'יק אהרון, נולדתי בשנת 1954, להורי חנה וזאב טורונצ'יק שהיו ניצולי שואה. בילדותי גרתי ברחוב מנדלסון, בתל אביב, ובגיל שמונה עברתי לרחוב בצלאל, בתל אביב. גרנו בקומה שנייה, בדירה של שני חדרים כשאני ואחותי באותו החדר. פינת המשחקים שלי בבית הייתה במרפסת הגדולה שהייתה בחזית. מכיוון שאבי דאג לפרנסת המשפחה, לא ראיתי אותו כמעט כל השבוע, מלבד מימי שישי ושבת.

את ילדותי בשכונה העברתי במשחקים ברחוב ממול הבית. בשכונה, גרו אנשי עבודה ואנשי מסחר ובגלל זה כל הילדים היו למטה ברחובות. לא היו לנו חוגים והיינו ממציאים את המשחקים שלנו לבד. כגון: תופסת, עמודו וסטנגה והיינו גם בונים בתים מקרשים על העצים ומשחקים בהם. היינו בונים רכב מארגז של עצים, שמחברים לו גלגלים מקוגלגרים (מסבים כדוריים) והיינו מושכים את זה עם האופניים. התקופה הייתה תקופת צנע ואת מרבית המוצרים היינו קונים עם אישורים ממשרד האוצר (בולים), עקב זאת לא היה לאנשים כסף לדברים אחרים, כגון: אופניים לילדים ובגדים. בשכונה אהבנו אחד את השני ועזרנו זה לזה, בכל דבר שהאחר היה זקוק לו.

בפינת הרחוב היה מוקם בית החיות של תל אביב. להורי לא היה כסף לקנות לי כרטיס כניסה, אז בתור ילדים, ברגע שמצאנו צב בחצר היינו אומרים לשומר בגן החיות שאנו רוצים לשים את הצב בפינת הצבים ואז היינו נכנסים ללא תשלום ומבלים שם יום שלם.

זאת הייתה תקופה כיפית, אפילו שלא היתה טלוויזיה ולא היה טלפון סלולרי ולא אינטרנט, אבל הייתה חברות אמיתית בין הילדים וידענו להעביר את הזמן ביחד.

 

הזוית האישית

אני מאחל לסבא שלי, שימשיך להיות הסבא הכי טוב בעולם, הכי מפנק, הכי חזק והכי טוב לב. שהוא ייהנה בכל דבר אפשרי שהוא רוצה וילמד כל יום משהו חדש.

לשחף שלי, אני מאחל לך להיות תלמיד מצטיין בלימודים, שתשאר עם האופי המצוין, יש לך לב זהב. שתקשיב להורים תמיד, שתצליח בטניס ובחיים בכלל. באהבה מסבא, שאוהב מאוד מאוד מאוד.

מילון

קוגלאגרים
גלגל מתכת שבתוכו מסבים

ציטוטים

”"אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו "“

הקשר הרב דורי