מאגר סיפורי מורשת

זהו סיפורה של סבתא פנינה חסיד, סבתה של רותם אורלוביץ. סבתא פנינה היא אמה של חגית אמא של רותם.

סבתא פנינה מספרת:

"כשהיינו ילדים החיים שלנו בשכונה היו פשוטים ותמימים, חיים יפים ומלאי עניין, לא שיעמם לנו, לפני עידן האינטרנט ומשחקי המחשב שיחקנו ברחובות בשכונה בגולות, בגומי, במחבואים, מחניים, קלס, חמש אבנים, היו מכינים את הכדור מזוג גרביים, ואבנים אספנו ברחוב. בשכונה שלנו היו המון בנים ובנות כי המשפחות היו מרובות ילדים, בכל משפחה כ-10 ילדים, היו ריבים וכעסים אך היו חברויות וחוויות של שמחה וכיף.

כשהייתי בת 12 בנו בית קולנוע בקריית עקרון, מקום מגוריי. היינו מתארגנים ויוצאים לראות סרט פעם בשבוע. סרטי טרזן, קאבויי, סרטים הודים וגם ישראלים.

דברים שאספנו כתחביב: מי שלא היה בעל אוסף כלשהו בזמנים ההם לא היה "אין" [מקובל], האוספים היו: בולים, קלפים, בקבוקי חול צבעוני, גוגואים, גולות. האוסף שלי היה: גלויות של מרגרינה גולדבנד, [מרגרינה זהב]. כל 10 עטיפות קיבלתי גלויה של עיר בירה בעולם.

כשהגיע חג הפורים התחפשתי למרגרינה גולדבנד התקשטתי בעטיפות ובגלויות של ערי הבירה. וזכיתי בפרס: המורה צילמה אותי וקיבלתי את התמונה במתנה.

בשכונה הייתה לנו חנות ספרים ומכשירי כתיבה, מאוד אהבנו לחפש מציאות בחנות זו [כמו השקל סטור היום]. משחקי קופסה – שיחקנו בדומינו, אבני פלא, דוקים, סבלנות. עיתונות ילדים קראנו עיתוני ילדים של הצופה לילדים, הארץ שלנו, במבי, אצבעוני.

לבנות היו תחביבים לרקום גובלן ולסרוג כיפה. והבנים אהבו כדורגל גולות ואופניים. כשהיינו ילדים לא היו לנו הרבה חפצים אישיים אך כל מה שהיה, היה בעל ערך רב.

היו תנועות נוער: השומר הצעיר והנוער הדתי העובד ולומד, ושם בילינו זמן פנוי. בימי הולדת היה שמח, החגיגה נערכה בבית שלנו עם עוגה וכיבודים בנות קיבלו מההורים שעון יד במתנה ובנים התחדשו באופנים. בילדותי היו לא מעט דרכים שונות ויצירתיות להעביר באמצעותן את הזמן בהנאה גדולה. וחבל שעברו מהר… נשארו רק הזיכרונות היפים.

הזוית האישית

סבתא פנינה: נהנינו לבלות זמן משותף ואיכותי שיחה וסיפורים משותפים ואני מאחלת לנכדתי רותם הצלחה בלימודים והנאה בכל מה שהיא עושה.

רותם: אני מאחלת לסבתי אושר עושר והכי הכי בריאות ואהבה בכל מה שהיא עושה.