מאגר סיפורי מורשת

שמי רז, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי, סיפורי עוסק בסבתי, אילנה.

סבתא נולדה בבית חולים ׳בית מרפא׳ ברמת גן. ההורים שלה היו בהכשרה בקיבוץ העוגן לפני שהגיעו לקיבוץ שמרת. סבתא התחנכה מגיל שנה ועד כיתה ו' בקיבוץ שמרת. את כיתות ז' עד י"ב סבתא למדה בבית ספר "אופק" שבקיבוץ עברון (פעם נקרא מוסד חינוכי "אשרת"). כשההורים של סבתא הגיעו להתיישבות הסופית (הקיבוץ הנוכחי) הם גרו בצריף ולאחר מכן קיבלו חדר. את השם של הקיבוץ נתן סבא רבא שלי, ששמו היה שמעון שור ז"ל, הוא נתן את השם ׳שמרת׳ על שם שבט אשר שישב במקום.

ועכשיו לסיפור…   סבתא התגייסה לצבא בשנת 1967 ושירתה כשנה ושמונה חודשים. את סבתא הציבו בחיל השריון ברמת הגולן לאחר מלחמת ששת הימים, תחת פיקודו של המג"ד בן שוהם יצחק ז"ל וקצין המבצעים באותה תקופה היה בני קצין ז"ל. סבתא היתה פקידת מבצעים והיו מעירים אותה באמצע הלילה וגם מוקדם בבוקר כשהיו פעילויות מבצעיות. סבתא מספרת: "היינו עשר בנות בגדוד והיינו בטווח ארטילרי, אסור היה להשאיר אותנו בימים שישי ושבת. כל יום ראשון או חמישי היינו יורדים לכנרת לעשות פיקניק יחד עם הקצינים והסמלים. השירות היה מאוד משמעותי עבורי ולמדתי הרבה התקופה הזו. היא תרמה לי רבות ונתנה לי ביטחון וניסיון לחיים. אנחנו היינו הקבוצה השנייה שהתגייסה לצבא. עד אז היינו רק בקיבוץ וזו הייתה הפעם הראשונה שיצאנו והיינו צריכים להסתדר לבד. זה הפחיד אבל תרם רבות לעצמאות ולביטחון שלנו. לאחר הצבא חלמתי הרבה על הגדוד ועל החיילים ששירתי איתם. כחצי שנה לאחר שחרורי מהצבא היה כנס של כל הקצינים, הסמלים והחיילות שהשתחררו בשנה האחרונה. זה היה כנס קצת מאכזב כיוון שלא כולם הגיעו, חלקם השתחררו והקצינים הגבוהים עברו יחידה".ֿ

בשנת 1973 פרצה מלחמת יום כיפור, בה נהרגו המפקדים שלי: המג"ד בן שוהם יצחק וקצין המבצעים בני קצין שלנו נהרגו בעודם עומדים בצריח. רוב הגדוד שלנו הושמד. אני זוכרת שלפני שהשתחררתי מהצבא בן שוהם ז"ל (המג"ד) רצה לתת לי מכתב המלצה כי היינו ביחסים מאד טובים והוא מאד העריך אותי. אני סירבתי כיוון שטענתי שאני חיה בקיבוץ ואין צורך. לימים הצטערתי שלא כתב לי, כך לפחות הייתה לי מזכרת ממנו.

לאחר 30 שנה מהשחרור נפגשנו בתל אביב בביתה של אלמנתו של המג"ד בן שוהם יצחק ז"ל – קצינים, סמלים ובנות הגדוד והגיע למפגש גם הסמג"ד. הייתה פגישה נוסטלגית ומרתקת, העלינו זכרונות ונזכרנו בכל מי שאיבדנו בדרך. היה כיף להיפגש עם החברים שהגיעו ולשמוע חוויות ואיפה כל אחד נמצא היום.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי שהתקיימה בבית הסםר גוונים בעין המפרץ, התש״ף. התכנית נערכה בהנחיית המורה נוי פישר.