מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

השינויים שחלו בחיינו

יוסי עם שטרות מקום המדינה
משפחת ביטון כשעלתה לארץ
החיים פעם היו שונים מהחיים קיום ויש לשמר את המסורת.

עלינו לאוניות גדולות שכמה מהם טבעו. עלינו לארץ ושם היה לנו נס. אמא הייתה בהריון וכשאני נולדתי, היא עמדה למות, כי אני שקלתי 5 ק"ג. הרב הגיע ונתן לה ספר ואמר לה שאם תקרא לבנה: יוסף יצחק היא תלד בקלות. וזה מה שהיה והכל הסתדר.
יוסי ביטון בילדותו בכותל

יוסי ביטון בילדותו בכותל
 
כשהגענו לארץ גרנו באזור מגידו במעברה, באוהל. הייתה לנו פתיליה עם נפט. כל משפחה גידלה משהו אחר וכל ערב משפחה מביאה שקיות עם מה שהיא גידלה למשפחה אחרת. כל משפחה קיבלה בולים, שבהם היא הייתה מקבלת מזון. כל ילד שהיה מביא בול היה מקבל שוקולד וטופי. הייתה לי עיזה שהמליטה ונתנה לי קודם לשתות מהחלב ואז לבן שלה. היינו כותבים מכתבים במועדון. היה שם הכל: גן, קופת חולים, טיפת חלב. היינו עושים הכול ביד שלנו. טלפון היינו עושים ממעי של התרנגולת. רוקנו אותו וכך זה היה מעביר צליל וכך בעצם המציאו את הטלפון.

לא היה אפשר לשמור את האוכל. את מה שהיינו מכינים היה צריך לאכול את זה באותו הזמן. היינו מכינים גבינה מחלב, דגים, בשר. היינו לומדים לבשל בבית הספר "חוני המעגל" שם למדתי. היינו משחקים קלאס, גומי, חבל, 4 מקלות, מחניים, תופסת וכו'

פעם המשקפיים היו חתיכה מבקבוק של ערק. הלחם היה הבסיס. קנינו 10 כיכרות לחם (לפי נפש) ומרחנו אותם בריבה.
השירותים היו – בור באדמה. הכביסה הייתה עם קר ש- משפשפים את הכביסה בקרש. היה טאבון הבנוי מאבנים מבוץ ועשבים היינו מדליקים את הטבון מפחם ואז עם חרצנים של זיתים. היינו חוזרים בשבת מבית הכנסת ומריחים את הריח הטוב של האוכל. כל מי שהמציא משחק היינו מנסים אותו, כולם היו משתתפים. בשנת 1957 עברנו לחצור הגלילית. היו לוקחים את החולים בטנדר לבית החולים והאוטובוס היה נתקע, הגענו לחצור הביאו לנו בית חדש ורחוב קראו ג'עויה. סבא שלי היה נפח הכול היה עם גחלים או נפט. הנשים פעם לא עבדו.

 
פעם אחת כשהייתי ילד, הלכתי לפח ונפל עלי הפח שחתך את הרגל שלי. הלכנו לרופא ואמרו שצריך לכרות לי את הרגל. אבא שלי לא הסכים והלך למישהי שריפאה אנשים דרך הטבע. והיא שמה לי דבש טהור עם סוכר על הרגל וזה הבריא לי את הרגל. הרופא לא האמין שזה מה שקרה.

הכסף של פעם היה שונה מהכסף שמשתמשים היום. היו שטרות שפעם היו שוות הרבה אבל היום הם שווים פחות. השתמשנו עם לירות עד 1983 ואז יצא השקל הישן. היה מהפך והייתה אינפלציה גדולה. זה היה מטורף. ואז המציאו שטרות חדשים. אני אוסף ושומר את כל השטרות שהיו פעם כדי להראות לילדים.

 
יש לי בבית דברים שאני שומר עוד מאז שהייתי קטן. חשוב מאוד לשמור על המסורת ולהעביר מדור לדור.
 
תשע"ו

מילון

טאבון
תנור עשוי אבן

ציטוטים

”חשוב מאוד לשמור על המסורת ולהעביר מדור לדור.“

הקשר הרב דורי