מאגר סיפורי מורשת

למדינה היה מחסור בכסף, באוכל ובמים. גרמניה הציעה לתת שילומים כפיצוי על הרכוש שנגזל מהעם היהודי. ניצולי השואה וגורמים נוספים בעם, חשבו שהשילומים הם עלבון, כיוון שהם "מחליפים" את הצרות שהנאצים גרמו למשפחותיהם. הם חשבו שרצח של מיליונים לא ניתן לכפרה.

אך בסופו של דבר המדינה בחרה לקבל את הסכם השילומים.

השילומים לא באו בצורה של כסף אלא בצורת סחורה. למשל: מנופים, אניות, מכונות, רכבות, תחנות כח, חשמליות ועוד. השילומים הללו, תרמו תרומה גדולה למדינה.

באותה תקופה התקיים דיון סוער בארץ על הסכם השילומים. הכותרות בעיתונים, מהדורות החדשות ברדיו, כולם עסקו בכך. הרגשתי חלק מהויכוח הציבורי. בזמנו דעתי היתה נגד ההסכם. במבט לאחור שיניתי את דעתי. האווירה והיחס כלפי גרמניה שהיו בשנות המדינה הראשונות היו ההפך הגמור ממה שהם היום. באותם ימים זכר השואה היה טרי והשנאה כלפי הנאצים וצאצאיהם היה עצום. אבל כיום ידוע שהשילומים שימשו הביאו תועלת רבה בתקופה שהיתה מהקשות ביותר בתולדות מדינת ישראל.

בילדותי

הזוית האישית

יובל: במפגש היה לי מאוד כיף שסבא שלי בא וסיפר את הסיפור שלו. למדתי הרבה על ילדותו.