מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

השילוב בין השמחה והקושי

דינה ומולדת יהודה
דינה בגיל 3-4
תחילתה של ילדות משותפת – שלי ושל המדינה

שמי דינה יהודה, ילידת 23.03.51, נולדתי בירושלים להוריי שעלו ב- 1948 מטורקיה.

כל משפחתה של אימי עלתה לארץ ב- 1949 מספר חודשים לאחר עלייתה והם התיישבו בשכונת ימין משה בירושלים.

תמונה 1
תמונה 2

אבי היה יחיד ממשפחתו בארץ. הוא הכיר את אימי בקיבוץ הגושרים במסגרת עליית הנוער. כאשר אבי התגייס לצה"ל אימי עברה להתגורר עם משפחתה בירושלים. הם נישאו בשנת 1950 אני ביתם הבכורה ולי עוד 4 אחים ואחיות.

חיינו לא היו פשוטים חיינו בדלות אך עם שמחת חיים גדולה בין כל בני המשפחה. במוצאי שבת התרכזנו כל המשפחה עם הנכדים בבית סבתא. כל משפחה הביאה את האוכל שבישלה מהמצרכים שנקנו באמצעות תלושים שקיבלנו ושנותר לה משבת בבית וערכנו מסיבה גדולה עם נגינה בדרבוקות, חלילים, תקליטים, הרבה ריקודים ושימחה משותפת.

לעיתים לא זרמו מים בברזים והלכנו לשאוב מים בעזרת דלי וחבל מהבאר הסמוכה. מוקדם בבוקר  הלכנו  למרכז חלוקת חלב והמתנו בקור הירושלמי עד לקבלת ליטר חלב. כמו כן חיכינו  בתור זמן רב כדי לרכוש גוש קרח למקרר. לא היו לנו בזמנו מכונת כביסה ולכן כיבסנו את בגדינו ביד.

גרנו כמה משפחות באותו מתחם. השירותים והמקלחת המשותפים היו בחצר. היינו צריכים לעמוד ולהמתין בתור כדי להשתמש בהם. חיממנו מים בתוך פחים על פתילייה  כדי להתקלח דבר שלא התאפשר מידי יום.

הלכנו ברגל לבית הספר, שם היה חדר אוכל וזה היה המקום היחיד ששם יכולנו לאכול ארוחה חמה.

עם כל הקושי הזה הייתי תלמידה די טובה, השתדלתי להשאיל ספרי קריאה וקראתי בלילה לאור נרות. אהבתי מאוד לשמוע מוזיקה אך לא התאפשר לי ללמוד מוזיקה.  בילדותי שמעתי בעיקר מוזיקה לטינית, ספרדית, טורקית ועד היום אני אוהבת מאוד להאזין למוזיקה זו ולקרוא ספרים במיוחד ספרי היסטוריה של מדינות שונות. בילדותי עברתי עם הוריי וניסינו להיקלט בקיבוץ גבעת ברנר. אבי עבד ברפת ובאורווה אימי עבדה במפעל הריבות במשק. הילדים גרו בבתי הילדים ולא עם ההורים וזה מה שגרם לנו לעזוב את הקיבוץ ולחזור לירושלים.

בערך בגיל 14 עברו הורי להתגורר באזור ליד חולון בעקבות עבודתו של אבי.

המשכתי בלימודים בתיכון תל- אביב תוך כדי עזרה גם לאחיי הצעירים ממני.

בגיל 18 התגייסתי לצה"ל ושירתתי בחיל האוויר בחצי האי סיני. בשנת 1972, נישאתי לבעלי יחזקאל יהודה, אותו הכרתי במהלך השירות הצבאי, שהוא יליד עיראק ועלה עם הוריו בגיל שנה לארץ. בשנים הראשונות שלנו מצבינו הכלכלי היה קשה. במהלך השנים נולדו לנו שלושה ילדים: אלון, כפיר ואורית. כיום יש לנו עשרה נכדים שאליהם אנחנו קשורים מאד, אוהבים מאד ומשתדלים לעשות איתם פעילויות שונות, חופשות משפחתיות יחד, ארוחות שבת וטיולים בטבע.

תמונה 3
תמונה 4
תמונה 5

הזוית האישית

דינה: המפגש השבועי בין סבתא לנכדה (מולדת) היה מרגש וחשוב, הסיפור שסיפרתי הוסיף לקשר ביננו אהבתי ונהניתי להיות בקשר הרב דורי. מאחלת למולדת הרבה הצלחה בהמשך הלימודים, הרבה אושר ושמחה כמו שאני אוהבת אותה, מאד מאד.

מולדת: נהניתי להיות עם סבתא שלי הספור שסופר חידש לי המון ולימד אותי דברים חדשים על העבר של משפחת סבתי ועל עליית יהודי טורקיה לארץ. אני מאחלת לסבתי בריאות וטובה ושנים טובות, אני אוהבת אותה ומאושרת להיות נכדתה.

מילון

ארגון עליית הנוער
הוקם מיד עם הקמת המדינה על ידי מפלגת העבודה הישראלית והסוכנות היהודית ששלחו שליחים לארצות שהיו בהם יהודים וארגנו קבוצות של בני נוער שהיו מוכנים לעלות לארץ הם קיבלו אישור מהמשפחה ונועדו להגיע לקיבוצים לעבות אותם לעזור בהקמת ישובים, קיבוצים, ומושבים ולהתגייס לצה"ל כדי להגן על המדינה. זאת הייתה תקופה של מלחמת העצמאות נגד כל מדינות ערב.

ציטוטים

”חיינו לא היו פשוטים חיינו בדלות אך עם שמחת חיים גדולה בין כל בני המשפחה“

הקשר הרב דורי