השורשים של סבתא ציפי – צ'יצ'יקה
קליטתי בארץ
השם המקורי שלי לא
היה ציפי. נולדתי ברומניה בשם
צ'צ'יליה ((cecilia, לבית סגל, ועד היום במשפחה הקרובה שהכירה
אותי מרומניה (דודים, בני-דודים) קוראים לי צ'יצ'י(
cici). אמי הייתה קוראת לי
צ'יצ'יקה – שם החיבה האהוב עלי!
ילדות
מאושרת למראית עין ברומניה הקומוניסטית
נולדתי בעיר פוקשני
ברומניה הקומוניסטית לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1950.הייתי בת יחידה
וגדלתי בחברה שוויונית למראית עין. הורי דאגו שלא ארגיש מחסור והסתירו את הקשיים הכלכליים, והפחד מהשלטונות. בתנועת הנוער
הקומוניסטית "פיונירים"(pioner) השתלבתי כמו כולם
ובהצטיינות, גם אם היו גילויי אנטישמיות מסוים. זכור לי מקרה שלא
קיבלתי את סיכת הפיוניר במחזור הראשון כפי שהגיע לי, אך בסופו של דבר נבחרתי בכיתה
ז' בזכות הצטיינותי בלימודים, לנשיאת הפיונירים של כל בית הספר, וזה היה כבוד
גדול!
סבתא ציפי בילדותה
קליטתי בארץ
בגיל 14 וחצי עלינו
ארצה, לקריית-אתא שליד חיפה, כי שם גרו כבר בני משפחה שלנו.אמי מיד מצאה עבודה,
ואבי התקבל לאולפן עם פנימייה ללימוד את השפה העברית.היה זה בסוף חודש מרץ
,1965 ואני נקלטתי ישר בסוף כיתה ח', שהייתה כיתת הסיום בבי"ס יסודי.
הגעתי יום יום לביה"ס. לא ידעתי עברית וגם לא אנגלית, ורק בשיעורי חשבון
הצלחתי להשתלב, אך קבלתי תעודת מעבר כמו כולם. נרשמתי לתיכון העיוני
"דביר" בקריית אתא והתקבלתי כתלמידה לא מן המניין. היה לי מאוד קשה,
בעיקר במקצועות ההומניסטים כמו תנ"ך וספרות. זה היה מעמדי, גם
כשעליתי לכיתה י'.
מבחינה חברתית, המצב
לא היה שונה: הצברים קבלו אותי
בסובלנות, אבל הבדלי תרבות, מנהגים, מבטא, לבוש ונימוסים, היקשו על השתלבותי בחברה
הישראלית.מעט החברות הטובות
שהיו לי, היו גם מהעלייה הרומנית.
בקיץ בין כיתה י'
לכיתה י"א, ב- 5 ליוני 1967, זעזוע חדש עבר עלינו ועל מדינת ישראל כולה: מלחמת
ששת הימים. זאת הייתה המלחמה
הראשונה בחיי. בתחילה לא הבנתי מה קורה: רעש מטוסי הקרב באוויר, צפירות ניידות
פיקוד העורף ברחובות והאפלה בלילות. הכל היה לי חדש ומפחיד! האזרחים היו מצטופפים
בכל פינה, להאזין לשידורי החדשות.
במסגרת ביה"ס, כיוון שהייתי בעלת אופניים, גויסתי למשימת פיקוח על קיום ההאפלה בבתים. רכבתי על האופניים ברחובות הקריה ובדקתי שאף קרן אור לא מציצה משום בית.בצעתי את תפקידי בנאמנות והייתי גאה על תרומתי למאמץ המלחמתי. בכיתה י"א חילקו אותנו למגמות, וכיוון שהייתי טובה במתמטיקה, התקבלתי למגמה ה"ריאלית" של המחזור שלי.בסוף כיתה י"ב (גמר תיכון) נגשתי כמו כולם לבחינות הבגרות ועברתי אותן בהצלחה!!
השירות הצבאי שלי
גיוס לצה"ל כולל
מספר שלבים בלתי צפויים.זה מתחיל בטיול נחמד
באוטובוס בקו"ם (בסיס קליטה ומיון), מדידת בגדים ונעליים חדשות ואפילו הבנות
מקבלות תיק, בנוסף לתרמיל הקידבג הצבאי שקבלנו לכל הציוד. לאחר מכן מעבר לאחד
מ"בתי הארחה" של צה"ל: בסיס הטירונות בה"ד 12 במחנה
צריפין. כאן קבלתי את הזעזוע
הראשון שלי: קבלתי מיטה בצריף עם עוד 50 בנות. לא האמנתי שזה אמתי! אני, בת יחידה שרגילה לישון בחדר לבדי, פתאום
צריכה לחלוק חדר עם עוד 50 בנות, מיטת ברזל ליד מיטת ברזל, ללא ריהוט נוסף! (קבלתי טיפ מקדים והבאתי סדין מהבית).
בהמשך מגורינו בצריף
זה נתבקשנו לקשט אותו ולתת לו הרגשה של בית…הקושי רק הלך וגבר: מסדרים
בלחץ זמן, ניקוי הנשק, שמירות, השכמות פתאומיות באמצע הלילה, ניקוי שירותים,
תורנות מטבח, תרגילי שדה. החוויה הזאת נמשכה 5 שבועות. אבל שורדים…
כיום אני שמחה שחוויתי זאת, ומבינה כי המטרה הייתה לחשל אותנו בהמשך השרות הצבאי.בהמשך כבוגרת מגמה
ריאלית שיבצו אותי, לקורס "פקידות אפסנאיות" כיוון שבאפסנאות צריך
לדעת חשבון כדי לעקוב אחר המלאי!למדנו למלא אינסוף
טפסים ונהלים. כמובן שגם תורנויות המטבח נמשכו.בסוף כל שבוע נבחנו ורק מי שעבר את המבחן יצא הביתה.עברתי את הקורס
בהצלחה ומצוידת בתעודת הגמר, התייצבתי שוב בגאווה בבק"ום. שם נאמר לי שאין צורך כרגע בפקידות אפסניות, כיוון שהייתי בת
יחידה שובצתי בבסיס פתוח קרוב לבית ושרתי בתפקיד מאתגר של משק"ית (מפקד שלא
קצין), סעד (היום זה נקרא "תנאי שירות"), למרות שלא הוכשרתי רשמית לכך.
סבתא ציפי חיילת
(רק עברתי חפיפה קצרה מחיילת שעמדה להשתחרר). הבסיס היה של חיל התובלה וכלל אוכלוסייה מאוד מגוונת. התפקיד אתגר אותי ומצאתי בו עניין, נחשפתי לאנשים מרבדים דמוגרפים שונים בארץ, אך אחרי כשנה, הכרתי את בעלי לעתיד, ראובן, שבבוא הזמן היה לאבא של שלושת ילדי הנפלאים!
כיצד סבתא הכירה את סבא?
לבקשת נכדתי, עדן
שני, השותפה שלי בתכנית "הקשר הרב דורי", בפרויקט זה ואשר אתה יש לי קשר מיוחד, אספר פה כיצד הכרתי את סבא
ראובן:
ערב שישי אחד הוכרזה
כוננות וחל איסור לצאת מן הבסיס. אבל שתיים מחברותי החיילות חשבו אחרת: חבל לבזבז
ערב יום ששי בצבא! הצטרפתי לקנוניה
וחפשנו ריגושים בחיפה הקרובה. בא לעזרתנו טרמפ לא צפוי שבו היו ראובן, בעלי
לעתיד שטרם הכרתי וידידתו רותי שבאו לבקר
את אחת מחברותי, השותפה ל"בריחה" שלנו מהבסיס.
הם לקחו אותנו לחיפה
וכשירדתי מן המכונית הבנתי ששכחתי את הכובע הצבאי שלי בספסל האחורי. למזלי, גיליתי זאת כשהמכונית עוד עמדה וראובן, שישב מקדימה התנדב להביא לי את הכובע הנשכח, מהספסל האחורי: הוא הסתובב לקח את הכובע, נישק אותו והגיש לי אותו בחגיגיות. כולנו צחקנו, אך לא ייחסתי לזה חשיבות למחווה רומנטי זה ! וכל אחד הלך לדרכו…
בתחילת שבוע לאחר מכן, תורנית המרכזייה הודיעה
לי פתאום: "מישהו בשם ראובן חפש אותך" והשאיר מספר טלפון.
לא זכרתי מי זה ראובן, אך חברותי הזכירו לי, חזרתי אליו וקבענו להיפגש. כל השאר היסטוריה… תוך חצי שנה היינו נשואים. כעבור ארבע שנים נולדה
בתי הבכורה רויטל, אמה של נכדתי עדן, אחרי רויטל נולדה בתי
נגה ולאחר מכן בני אושרי.
היום אני סבתא גאה,
בינתיים לחמישה נכדים מקסימים. סיפור זה עובר מדור
לדור ומרגש כל פעם מחדש. .
העשרה
קומוניזם: "שיטה כלכלית-חברתית המתבססת על שוויון כלכלי וחברתי. קומוניזם שואף להביא, לבסוף, לחברה נטולת ממשלה ומעמדות. ניסיונות עבר ליישום הקומוניזם לא הגשימו את ייעודם האידאולוגי להתקיים ללא ממשלה ומעמדות, לכן יש הנוהגים לומר כי "קומוניזם אמיתי" מעולם לא נוסה !".
קידבג צבאי: "קיטבג או בעברית "שק חפצים" הינו שק או תיק עשוי בד או אריג עבה, בצורת גליל, אשר נקשר מצידו האחד. בישראל משמש בעיקר לתיאור שק חפצים אישיים המשמש חיילים, אולם, באופן כללי, משמש גם לנשיאת ציוד ספורט ומחנאות. שאול מן הז'רגון הצבאי הבריטי: kitbag".
ויקיפדיה
תשע"ו, 2016
מילון
דמוגרפיםדמוגרפיה (מיוונית דמוס) היא העוסק במחקר ותיעוד האוכלוסייה, בהרכבה, ובתמורות החלות בה עם הזמן במונחים של גודל האוכלוסייה, הגידול בה, הרכבה האתני ופיזורה הגאוגרפי.
תנועת הפיונירים (pioner)
תנועת נוער לילדים בית ספר יסודי, המופעלת על ידי מפלגה קומוניסטית.. תנועות פיונירים מנוהלות על ידי הממשלה. מטרתה חינוך למעורבות התנדבותית בקהילה ופיתוח כישורי ספורט ושדאות-הכנה לכניסה למפלגה הקומוניסטית. חלק מתלבושת התנועות כולל בדרך כלל צעיף אדום.
קומוניזם
שיטה כלכלית-חברתית המתבססת על שוויון כלכלי וחברתי. קומוניזם שואף להביא, לבסוף, לחברה נטולת ממשלה ומעמדות. ניסיונות עבר ליישום הקומוניזם לא הגשימו את ייעודם האידאולוגי להתקיים ללא ממשלה ומעמדות, לכן יש הנוהגים לומר כי "קומוניזם אמיתי" מעולם לא נוסה !
קידבג
קיטבג או בעברית "שק חפצים" הינו שק או תיק עשוי בד או אריג עבה, בצורת גליל, אשר נקשר מצידו האחד. בישראל משמש בעיקר לתיאור שק חפצים אישיים המשמש חיילים, אולם, באופן כללי, משמש גם לנשיאת ציוד ספורט ומחנאות. שאול מן הז'רגון הצבאי הבריטי: kitbag.
ציטוטים
”" ילדות מאושרת למראית עין ברומניה הקומוניסטית"“