מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

השואה בתוניס

יהודים בתוניס
בית כנסת בתוניס
סיפור שעובר מדור לדור

מאיה מספרת את הסיפור שסבתא רבתא ז'היה שלום ז"ל סיפרה לסבתה דינה:

 קצת היסטוריה…

"מלחמת העולם השנייה יצאה מחוץ לגבולות אירופה גם תוניסיה בתחילה, הייתה תחת משטר וישי, עם אותן הגבלות דומות לאלה ששררו במרוקו ובאלג'יריה, לאחר נפילת צרפת ב-1940. בנובמבר 1942 נכבשה תוניסיה על ידי הגרמנים, תוך כדי נסיגת צבא רומל מלוב לאחר תבוסתו במערכת אל-עלמיין. בתקופת הכיבוש הגרמני הקימו הנאצים יודנראט מקומי, לקחו בני ערובה, החרימו את רכוש היהודים והטילו על הקהילה עונשים כספיים כבדים. הקהילה נדרשה לספק את צורכי הצבא הגרמני, ובית-הכנסת בבירה תוניס הפך למחסן גרמני, ויהודים נדרשו לענוד טלאי הצהוב. 4,000 יהודים נשלחו למחנות ריכוז בתוניסיה ומעטים גם נשלחו למחנות ההשמדה. יהודים רבים נורו למוות בבתיהם, הומתו בצעדות מוות, רעב, מחלות והפצצות. תוניסיה שוחררה על ידי בנות הברית במאי 1943, ולאחר שישה חודשי כיבוש הושם קץ לרדיפת היהודים. תוניסיה היא המדינה היחידה בצפון-אפריקה בה שרר כיבוש גרמני ישיר." (ויקיפדיה)

סבתא דינה מספרת:

"כשהנאצים לא הסתפקו באירופה הם פלשו גם לתוניס. אמא שלי ז"ל, הייתה בתחילת נישואיה וילדה את בנה הראשון. כשהופצה השמועה שהנאצים רוצים לאסוף אותם למחנה העבודה, החליטו הוריי לברוח ולהשאיר אחריהם בית ורכוש ולא ללכת למחנה העבודה בגלל אי הידיעה מה יהיה שם. הם עברו בשדות והתחבאו בין שיחים ועצים. עברו ימים ואמי כבר לא יכלה להניק את התינוק בגלל חוסר אוכל, מתח ולחץ, היא לעסה את העשבים שהיו מסביבה וכך האכילה את התינוק, התינוק לא שרד. כשבעלות הברית נכנסו לתוניס ושחררו אותה מהנאצים הוריי חזרו לביתם וכבר לא היה בית ולא רכוש. אך למרות הטרגדיה החליטו הוריי להמשיך את החיים ולעלות לארץ ישראל, ברגע שיתאפשר.

בתחילת שנות ה-50, עם המון המון סודיות, יצאו להפלגה באנייה לעבר הארץ המובטחת – ישראל. בארץ ישראל נולדו להם עוד שני ילדים (אני ואחי חיים). הם גידלו משפחה לתפארת ולא שכחו מה שעברו בשנות ה-40. החיים ממשיכים למרות הכל והכל אפשרי!!

אבי נפטר לפני 34 שנים ואמי לפני 24 שנים. הסיפור הזה עובר לי כל הזמן בראש ומדור לדור במיוחד לפני יום השואה.

היום זו הייתה הפעם הראשונה שאני מספרת את הסיפור ואת מה שקרה באמת, ועוד לפני יום השואה.

הזוית האישית

סבתא דינה: מקווה שנכדיי לא יחוו מלחמות ושמשפחתי תהיה ענפה ומוצלחת ושלא ישכחו את מה שהיה בשנות ה – 40. מאוד נהניתי מהתכנית ומהמפגשים בבית הספר ומשיחות אישיות ביני לבין נכדתי מאיה אשריכם שהעליתם תכנית כזו מדהימה.

מאיה: אני מאחלת לסבתא שלי שלא תשכח את עברה ותמשיך לספר אותו ולשאוף לעתיד טוב ולהמשיך להיות אופטימית. נהניתי מאוד בתכנית ונהניתי לשמוע את הסיפורים מעברה של סבתא ואת סיפורי העבר של משפחתי. תכנית מדהימה ומלכדת.

מילון

יודנראט
היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית.

ציטוטים

” זו הפעם הראשונה שאני מספרת את הסיפור ואת מה שקרה באמת, ועוד לפני יום השואה.“

”" העתיד מאיר פנים יותר"“

הקשר הרב דורי