מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הרפתקאות מהעבר

סבתא שרה בת שנתיים עם האח וההורים 1948
סבתא שרה ואריאל, ברקע תמונת הכרזת המדינה
העלייה לארץ מטריפולי ומסורת חג הפסח

נולדתי בטריפולי ועליתי יחד עם הוריי בשנת 1948. הייתי בת שנתיים כשהגענו למעברת בנימינה יחד עם אחי ואחיותיי . אבי ז"ל עבד בקרן קיימת לישראל במטרה לבנות ולהפריח את השממה שהייתה בארץ.

אבי היה ציוני וכל המשפחה חיכתה לעלות לארץ ישראל בשמחה רבה. לפני העליה מטריפולי הגיע חבר כנסת בשם יצחק רפאל ודאג שכל יהודי טריפולי יעלו לארץ. עלינו על אוניה ששמה היה "עצמאות" וההפלגה נמשכה שבוע שלם. באוניה היו מיטות קומותיים והייתה צפיפות גדולה, כך שכל המשפחה הייתה קרובה אחד לשני.

במשך ההפלגה אנשים רבים חשו לא בטוב ובעקבות כך הם עברו ממקום למקום באוניה. האוניה התנועעה והיה חשש גדול מאוד שהיא תתהפך ותטבע בים. מספר גברים קמו והתחילו להתפלל לה' כדי שיעזור וישמור על כולם. אחרי זמן קצר המים בים נרגעו והאוניה חזרה לשוט כמו שצריך עד שהגענו לנמל חיפה, שם כולם ירדו בשמחה ובצהלה מהאוניה והניפו את דגל ישראל.

מהנמל הגענו משפחתי ואני למעברת בנימינה.

קיבלנו מבנה של הצבא הבריטי וגרנו שם עם כמה משפחות. לא היו מקלחות ומטבח והכול היה שונה מאוד מהיום. לאחר כמה שנים במעברה עברנו לשיכון ואני התחלתי ללמוד בבית ספר "הנדיב", שבזמנו למדו בו עד כיתה ח'.

בשנת 1961 אבי נהרג בתאונה ונאלצנו ללכת לעבוד, אחותי מזל ואני, כדי לפרנס את אמא ואותנו.

בשנת 1967 התחתנתי עם בעלי עזרא ונולדו לנו חמישה ילדים: שגית, כרמית, הילה, מתן ז"ל ובר.

אני עבדתי כסייעת בגן ילדים במשך 17 שנים ובעלי שירת בצבא במשך כמה שנים טובות.

 

בהמשך  לסיפורי על עלייתי ארצה, אני רוצה לציין את ערב ההוקרה ליוצאי מעברת בנימינה, חגיגה של ריחות, טעמים, זיכרונות ומוזיקה – ערב שהתקיים לפני ימים ספורים בבנימינה, במקום בו הייתה ממוקמת המעברה.

הערב נקרא "בחזרה למעברה" והוא נערך ב- 27.3.2017 בין מעברת בנימינה לזיכרון יעקב, ליד גני אליזה, על כביש בנימינה לכיוון זכרון יעקב.

 

מנהג משפחתי

חשוב לי לספר גם על מנהג משפחתי שעבר במהלך הדורות: סדר פסח שלי ושל הוריי מתחיל בראש חודש ניסן. קיימנו את טקס הבסיסה, שהוא מאכל שאוכלים לזכר יציאת בני ישראל ולזכר בניית בית המשכן. סדר פסח כהלכתו מתחיל עם ניקיונות הבית וקניית המוצרים שהם כשרים לפסח. לאמי היו כלים מיוחדים לפסח שהשתמשו בהם אך ורק לפסח.

בערב פסח ערכו שולחן והניחו עליו את קערת הפסח ושמו בתוכה את כל סמלי החג שהם זרוע, מצה, חרוסת, ביצים קשות, מרור, חזרת ושאר ירקות המכוסים במפה לבנה. אבי הכין את החרוסת בבית לבד עם מכתש ועלי. קוראים את כל ההגדה של פסח, שותים ארבע כוסות יין ושרים שירי פסח.

תמונה 1

במהלך הסדר אמי נהגה לקחת את קערת הפסח והייתה מעבירה אותה מעל ראשי המסובים.

עד היום אנחנו ממשיכים באותה מסורת.

הזוית האישית

היום אנחנו בקשר הרב דורי כותבים ונהנים ביחד עם הנכדים.

מילון

קערת פסח
צלחת מסורתית סמלית שאותה נוהגים להניח על השולחן בליל הסדר, בה מוצגים שישה מאכלים המייצגים רעיונות הקשורים לסדר הפסח וליציאת מצרים.

ציטוטים

”לפני העליה מטריפולי הגיע חבר כנסת בשם יצחק רפאל ודאג שכל יהודי טריפולי יעלו לארץ.“

הקשר הרב דורי