מאגר סיפורי מורשת

סיפור העלייה של מרדכי אלון – "הגענו הבייתה"

"נולדתי בשנת 1931 בוורשה שבפולין.

כשהייתי בן 16 פעלתי בקבוצה ציונית שבה היו כ-30 נערים ונערות. מטרת הקבוצה ושאיפתה היה לעלות לארץ ישראל.

בשנת 1947 קבוצתי ואני עברנו לגרמניה ושם היינו מועמדים לעלייה ארצה הרבה זמן, בערך כשנה, זאת אומרת שהיינו צריכים לחכות לאישור כדי להגיע לארץ ישראל. הסוכנות היהודית בגרמניה סיפקה לנו בתים כאשר לכל הקבוצה היו רק שניים או שלושה בתים שהיינו צריכים להתחלק בהם. בנוסף,היא דאגה לכל צרכינו.

בזמן שחיכינו לאישור למדנו עברית, תולדות ישראל והשכלה כללית וכשהגענו לארץ כבר ידענו עברית שוטפת. בזכות הלמידה על הארץ, היה לנו כבר חשק עז לעלות ארצה. המורים שלימדו אותנו היו יהודים וציונים בעצמם. היו כ-30 שליחים מהארץ שהדריכו אותנו ועזרו לנו בכל מה שהיינו צריכים. יתר על כן,בזמננו הפנוי בילינו.

בזמן שהיינו מועמדים לעלייה הרגשתי טוב, היו לי חיי חברה במסגרת הקבוצה ושרנו שירי ארץ ישראל. התחושות שעלו משאר חברי קבוצתי היו תחושות טובות. הדבר שהעסיק אותם ואותי הן היו המחשבות להגיע ארצה.

באותה שנה רצינו לעלות ארצה ועלינו בעלייה ב'- עלייה לא חוקית לארץ ישראל'שאורגנה על ידי היישוב העברי בזמן המנדט הבריטי. הגענו עם האוניה לחופי חיפה ושם האנגלים הגלו אותנו לגלות בקפריסין ולא אישרו לנו להיכנס ארצה. הרגשנו רע מאוד, אך השאיפה לעלות ארצה הייתה גדולה יותר מהאכזבה ולכן לא התייאשנו-להפך, דבר זה הגביר את רצוננו לעלות ארצה.

היינו בקפריסין כ-8 חודשים. חיינו בשומר הצעיר, שנקרא על שם אריה וילנר, שהיה פעיל בתנועת הנוער הזו. היינו מאוד פעילים בשומר הצעיר והייתי אפילו מדריך בהתנדבות(ללא תמורה כספית) לתקופה מסוימת, זאת לא הייתה פרנסתי אלא עשיתי זאת בזמני הפנוי.

בקפריסין שמרו עלינו האנגלים והיינו כמו אסירים במחנות. הגלות בקפריסין הייתה כמו סוג של עונש, אולם הקבוצה לא כל כך "סבלה" מעונש זה.

בתחילת 1948(לפני קום המדינה),כשהייתי בערך בן 17 עלינו סוף סוף לארץ ישראל באנייה ששמה: "תאודור הרצל", זאת הייתה עליית נוער "רסמית" (מאושרת על ידי האנגלים).העלייה הייתה בפסח ואני זוכר שאכלנו מצות באוניה.

כשהגענו לארץ התרגשנו מאוד והתלהבנו. לא פחדנו על מקומנו, חיינו חיים פוריים. לי אישית לא היו קשיים, השתדלתי לשים אותם בצד. הדברים הטובים שהיו לי שלא הייתי לבד והקיבוץ היה המשפחה שלי.

הגענו לקיבוץ "מענית" (10 ק"מ מזרחה מחדרה). בקיבוץ היה טוב. לא ידענו חיים אחרים וזה מה שהיה.תמיד הסתדרתי בקיבוץ, לא היה לי חבר נפש אלא הייתי חבר של כולם. בקיבוץ כל אחד למד חצי יום ועבד חצי יום, העבודה הייתה לפי הצרכים של הקיבוץ.

למדנו מגוון רחב של מקצועות כגון: גיאוגרפיה, תנ"ך, עברית, מתמטיקה וכו'. לאחר שלמדנו עבדנו. אני עבדתי במשתלות עצי פרי וגם הדרכתי שם.

הרגשתי שייך לארץ, כאילו הגעתי הביתה."

הקשר הרב דורי – מרדכי  וחן בתכנית

העשרה

העפלה – עלייה לא חוקית (קרויה גם עלייה בלתי-לגאלית)- הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה, שאורגנה על ידי הישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי. (לקוח מהויקיפדה).

העלייה מרומניה: "בשנת 1938 כולה ובשנת 1939, עד תחילת המלחמה ב-1 בספטמבר, עברו דרך נמלי רומניה 12,801 יהודים שהפליגו ב-22 ספינות (בהן פאריטה) לארץ ישראל". ויקיפדיה

תשע"ו