מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הרבנית והשליחה בערד

סבא וסבתא לפני חתונתם
סבתא עם התינוק בן ציון
בשבילי ובשבילנו הכותבות, סבתא היא דוגמא ל"אשת חיל עטרת בעלה"

הנכדה מושקי מנדלזון

חנה:
משפחתה של סבתי היתה נמנית על חסידי גור. את חב"ד הכירה סבתי לראשונה כאשר הלכה לקיטנת "גן ישראל" בכפר-חב"ד, במשך חמש שנים ברציפות נסעה סבתי לקיטנה בכפר וכבר אז גמלה בליבה ההחלטה להינשא לחבדניק..
בגיל 17.5 השתדכה סבתי עם סבי בן-ציון ליפסקר (21) ז"ל, שנולד בעת הבריחה של משפחתו מרוסיה, בן למשפחת חסידים שורשית,הוא הגיע לארץ בגיל שנתיים.
על פי מכתב של הרבי שקיבלו לפני חתונתם גרו אחרי חתונתם ב"שיכון חב"ד בלוד", אז הקהילה בלוד היתה קטנה ואיש לא חלם על "שיכון" בעקבות המכתב הבינו שצריך לבנות.. סבתי עוד זוכרת את מעמד "הנחת אבן- הפינה" לשיכון..
עבור סבתי שלא הייתה רגילה למנהגי החסידים המעבר לא היה תמיד פשוט, כשנערכה בפעם הראשונה בביתם התוועדות חסידים, סבתי ראתה את הבלגן ופשוט בכתה..(היום היא נזכרת בכך בחיוך..) והיו עוד מספר דוגמאות..
הנכדה חנה דרוק

הנכדה חנה דרוק
מלכי:
הרבי הועיד לסבי את תואר הרבנות עוד  לפני שנישא בכלל ,כשרצה סבי ליסוע להתנדב במחנות קיץ של חב"ד (דבר שהיה מקובל בין בחורים) בחופשת "בין הזמנים" הרבי אמר לו שיישב ללמוד. ובמכתבים שהרבי שלח לו כתב ל"רב" בן- ציון, ואף הורה לו להוציא "סמיכה" לרבנות.
סבא אצל הרבי

סבא אצל הרבי
בשנת תשל"ד הוצעה לסבי משרת רבנות בעיר ערד, כששאל על כך סבי את הרבי הרבה ענה לו (באידיש) "ערד היא עיר קשה".
אך בשנת תשל"ח כשנערך שוב מכרז לרב אשכנזי בערד, נכנס סבא לרבי ושאלו בשנית (בעצת רבנים) אם לגשת למכרז, הרבי ענה:" לשאול את האישה לדעתה".מובן שסבתא הסכימה בשמחה וכך הפכה ל"רבנית של ערד"..
הרבה קשיים עברו עליהם בהתחלה ,החל מפקידים ותושבים שלא "שמחו" לראותם בערד, ועד הקושי של השגת אוכל כשר למהדרין. עד כדי כך, שכאשר אורחים שהיו באים לבקר אותם שאלו את סבתי: מה להביא לה, היא הייתה מבקשת גזר ותפו"א. הקושי העיקרי היה הניתוק והמעבר החד מקהילה חב"דית חמה ותוססת לעיר המדברית והיבשה ,לא רק מבחינת אקלים אלא גם(ועיקר הקושי) מבחינה יהודית. שמחת תורה, ממש בשנים הראשונות שלהם בערד סבי חזר הביתה והחליט שעושים הקפות בבית, עם הבנות ובחיות באומרו" כמו שרוקדים אצל הרבי".

הרבי אמר על סבי באוזני האדמו"ר מגור " זה האיש שלי בערד!"

הנכדה מלכי מנדלזון

הנכדה מלכי מנדלזון

מושקי:

אני הבת של חני, הבת השמינית שלה, שאלתי את אימי על ימי הבראשית שלהם בערד.

כשהגענו לערד היינו 3 בנות אני רותי ואסתי, אז ערד היתה עיר קטנה עם רחובות בודדים ואנשים מעטים. התגוררו בה סבי וסבתי הגיעו חדורים בתחושת שליחות ורצון להפיץ אור גם בעיר הקטנה הזו.

חנה:
הפעילות של סבתא הייתה בעידוד ובתמיכה בפעילות של סבא. בהכנת סעודות שבת למספר לא ידוע של אנשים, שסבי היה מלקט בדרך מבית הכנסת. (אני עד היום זוכרת את סבא משכנע אנשים בדרך חזור מבית הכנסת לבוא לסעודת וסבתא מקבלת גם את הטיפוסים הכי מרתיעים בחיוך) ובכל דבר טכני שנצרך, לילות סדר למאות אנשים, סעודות פורים ענקיות וכל התוועדות היא מבשלת ומכינה,סבתא ליוותה והובילה כלות עולות מרוסיה לחופה.

וכשסבי היה שואל אותה בחיוך: את שואלת למה באנו לפה? סבתא הייתה עונה: לא, לא שאלתי..

מלכי:
היום קיימת בערד קהילת חב"ד ענפה ,ואף אנו, הנכדות ממשיכות בעקבות סבא וסבתא בשליחות באזור ובערד ובטנא-עומרים. לומדות במוסדות שם, סבתא תמיד עמדה ועד היום עומדת מאחורי ה"בית חב"ד" ,

בשבילי,ובשבילנו הכותבות, סבתא היא דוגמא ל"אשת חיל עטרת בעלה"

מושקי:
אני זוכרת ערב חורפי אחד שהושארתי אצל סבא וסבתא,סבתא האכילה אותי מרק וסבא סיפר סיפורים עד שנרדמתי, סבא וסבתא מהאגדות..
עד היום,כשסבתא מגיעה אלינו לביקור, אחותי הקטנה קופצת על סבתא : סבתוש , מה הבאת לי וסבתא צוחקת ושולפת לה עוד אחד מ"הדברים הטובים" שלה, כי סבתא היא סבתא ואין לה אף תחליף בעולם!

תשע"ו , 2016

מילון

גן ישראל
גן ישראל הינו מחנה קיץ. זוהי מסגרת חסידית לילדים לימות החופש. הרבי הוא הראשון שהשכיל לנצל את ימי הקיץ להגברת החינוך היהודי-חסידי, לא רק בקרב תלמידי מוסדות חב"ד, אלא אף מחוצה לה.

סמיכה לרבנות
נקראת גם 'היתר הוראה', היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה ולהיקרא בתואר 'רב'. הסמיכה נעשית ע"י רב מוסמך.

ציטוטים

”כי סבתא היא סבתא ואין לה אף תחליף בעולם!“

הקשר הרב דורי