מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הקשר נותק וחודש – והשאר הסטוריה…

סבא אפריים וסבתא דבורה
סבתא דבורה, אור ושיר
קורות החיים של סבתא ושל הוריה

ההורים שלי, יהודה וגולדה אלטמן, הם ניצולי שואה ילידי רומניה. אמי ניצולת מחנה אושוויץ, שם עברה את השואה בצורה קשה מאוד. היא הייתה שם עד סוף המלחמה וסבלה שם מרעב, עבודה קשה, תנאים קשים, בעיקר בחורף. היה שם מזג אויר קשה מאוד, שלג וכפור נוראי, והאסירים הוכרחו כל בוקר לצאת ללא בגדים לשלג לעשות "התעמלות בוקר". הסבל והתעללות היו קשים מנשוא. דוגמא נוספת לסבל: אמי שהתה במחנה עם אחותה הצעירה שהייתה חלשה מאוד וכמובן שאמי גם כן הייתה במצב קשה. היא הייתה בת 23 ושקלה 23 ק"ג. כאשר נאלצו לצעוד בצעדות של קילומטרים ואחותה לא יכלה ללכת יותר, אמי הייתה סוחבת אותה על גבה כדי  שלא תיפול, שלא יירו בה.
 
אבי שהה במחנה עבודה בגרמניה, שם עבד בעבודות מאוד קשות בתנאי רעב וסבל. פעם אבי נפל לתוך בור עם אסירים שירו בהם ומתו והוא ניצל בנס ולא נורה. אבי היה נשוי עם שני בנים לפני השואה, אשתו ובנו נהרגו בשואה. בנו השני, בן 15, היה אתו במחנה – הם לא אמרו במחנה שהם אבא ובן כדי שיינצלו וכך הם שרדו.
לאחר המלחמה הוריי התחתנו בגרמניה וגרו שם שלוש שנים. אחותי הגדולה, דינה, נולדה שם, והוריי עלו לארץ בשנת 1949. אמי הייתה בהריון בחודש השמיני. לאחר כחודש נולדתי בבית חולים בחדרה, בתאריך 1.7.1949.
הוריי גרו בבית עולים בנתניה במשך כשלוש שנים ולאחר מכן עברו לבני ברק. בהתחלה היה מאוד קשה למצוא עבודה ואבי עבד בכל מיני עבודות מזדמנות. לאחר מכן התקבל לעבוד בעיריית בני ברק במחלקת המים, שם עבד עשרים שנה. אמי עבדה כמטפלת בילדים. אני למדתי בבית ספר יסודי בית יעקב בבני ברק ואחר כך למדתי במשך שנתיים בסמינר בבית יעקב בבני ברק. לאחר מכן עברתי לבית ספר אורט לבנות בבני ברק.
 
בילדותי אהבתי לאכול את המאכלים המסורתיים שאמא בישלה ולמדה להכין מאמא שלה. זה היה מרק עוף, מרק שעועית, מאכלים חלביים, עוגות שמרים, שניצל. 
יש לי שתי אחיות, דינה ושרה ואני האמצעית. היה לי אח נוסף, שהוא היה הבן של אבי שנולד לו לפני השואה, ואמו נהרגה בשואה.
בילדותי שיחקנו הרבה במשחקים בחוץ עם כל ילדי השכונה:  קלאס, מחבואים, ארץ -עיר, תופסת. לא היו בבתים הרבה משחקים והיו חיי חברה מאוד פעילים בין כל ילדי השכונה. היו לי הרבה חברות מבית הספר ומהשכונה. הקשבנו הרבה לרדיו, שמענו ושרנו הרבה שירים.
 
הכרתי את בעלי אפרים עוד כשהיינו ילדים, אך כאשר הוריי עברו דירה כשהייתי בת 14 נותק בינינו הקשר לחלוטין. בגיל שבע עשרה חודש בינינו הקשר בזכות חברה, והשאר היסטוריה! התחתנו כשהייתי בת 21 ובעלי היה בן 23 בשנת 1970, בבני ברק.
 
אחרי החתונה עברנו לגור בדרום לשלוש שנים, בעקבות לימודיו של בעלי באוניברסיטת הנגב שבבאר שבע. מיד לאחר מלחמת יום כיפור, בשנת 1973, חזרנו לגור במרכז. בתי הבכורה, איילת, נולדה בשנת 1974 וחגי, אבא של אור ושיר, נולד בשנת 1979.
 
למדתי שרטוט בניין ועבדתי כשרטטת במשך שלושים שנה, התמחיתי בכמה תחומים. בעלי למד הנדסת חשמל ולאחר מכן  עבד כמהנדס אלקטרוניקה בצבא ואז בתדיראן, ועד לפרישתו עבד בחברת מוטורלה.
 
היום שנינו יצאנו כבר לפנסיה, אנחנו מרבים לטייל בארץ ובעולם כולו ועוסקים בתחביבים, משתתפים בשיעורים שונים, ונהנים  מהנכדים שיהיו בריאים: רעות, עדי, עמית, גלעד, נטע, נועה, אור, שיר, נועם ושלו.
 
תשע"ה 2015

מילון

התעמלות בוקר
מושג זה לקוח מהשואה, שהיו מכריחים לצאת בקור הנורא ללא בגדים החוצה ו"לעשות" התעמלות בוקר. דבר זה הנאצים עשו כדי להתעלל ולהשפיל את היהודים.

ציטוטים

”הוריי עלו לארץ כשאמי היתה בחודש השמיני. כעבור חודש נולדתי אני, בחדרה“

הקשר הרב דורי