מאגר סיפורי מורשת

 בית  ההורים

גרנו בתל אביב, גודל הבית היה בינוני. המצב הכלכלי כאשר היינו קטנים היה לא קל  ואחר כך שגדלנו המצב השתפר.

אמי הייתה עקרת בית ואבי היה נגר. אבא נולד בשנת 1917 ואמא נולדה בשנת 1919. לא היו להורי שעות פנאי  מפני שעבדו קשה. האוכל שאכלנו בבית הוא: גפילטפיש, שונט, מרקים. היינו משפחה מסורתית והצלחנו לשמור על כל המצוות. מאכלי האהוב בילדות היה האוכל של אמי, מרק וגפילטפיש וכל מה שנתנו לי אהבתי. היה ממתקים במידה מסויימת.

ביתי היה קרוב לבית של חבריי. בילדותי  שיחקתי לרוב עם חבריי בגולות, בקלאס ובדוקים.

כאשר היינו קטנים התמודדנו עם מלחמות (מלחמת ששת הימים – היה קשה להורי מפני שאחי התאום נלחם באותה המלחמה). לא עזרתי להורי מכיוון  שאמא שלי חשבה שהדבר הנכון בשבילי  זה שאני אלמד והיא תעשה את מטלות הבית שהיו לי.

למדתי בבית ספרי את המקצועות הרגילים שלומדים בכל בית ספר כיום, ויצאתי עם תעודת בגרות. מצאנו מקורות מזון ומים מהמכולת שהייתה  קרובה לביתי ושם ערכנו קניות. תמיד בבית הספר קבעתי להיפגש עם החברים שלי ולא היינו קובעים להיפגש כמו שהיום קובעים להיפגש בטלפון, אז בתקופה ההיא לא היה צורך במכשיר הסלולרי.

בבית הספר כן היינו מקבלים שיעורי בית. כן היו לנו עונשים בבית הספר, אבל אני הייתי ילדה טובה אז לא קיבלתי את העונשים. בצהריים הייתי מעבירה את חלק משעות הפנאי שלי בתנועת נוער.

אני ובעלי הכרנו דרך חברים קרובים, בעלי חיזר אחרי והיה מאוד אינטליגנטי ואדיב

זיכרונות ילדות

חברים שלי היו מהבית ספר וקראו להם יעל, ליהיא, מירי, איילה ועוד' היו לי גם המון חברים מהצבא ומהתיכון ומהאוניברסיטה ועד היום אני עוד בקשר עם חלקם. חבריי גרו בתל אביב ובפתח תקווה, רמת גן, חולון. משחקי הילדות ששיחקו הם: קלאס, גולים,קפיצה בחבל, מחבואים וכל משחקי הקופסא.

תמונה זאת צולמה שהייתי בת תשע עם אחי התאום והוריי זה היה בכיכר דיזינגוף בתל אביב.

בשעות הפנאי שיחקנו, נפגשתי עם חברים וקראתי ספרים. למדתי בבית הספר היסודי "יהושוע בן נון" בצפון תל אביב. תיכון "עירוני ד", באוניברסיטת תל אביב. המקצועות שלמדתי הם כול המקצועות שלומדים היום והמחאתי במקצועות הריאלי. היחסים שלי עם המורים היו יחסים של כבוד והערכה. אף פעם לא התווכחנו או התחצפנו אליהם. לא היה צורך במשמעת חזקה ולא זוכרת שהיו עונשים בבית הספר. תלבושת האחידה הייתה מכנסיים וחולצה מכופתרת בצבע תכלת.

היו טיולים מבית הספר והיו גם שיעורי גדנ"ע 

תמונה מפעילות גדנ"ע בבסיס אימונים בגלילות ב-18 במרץ בשנת 1958.

הייתי גם בתנועת נוער "מאוחדת " היו פעולות באמצע שבוע וגם בסוף השבוע. מאוד אהבתי את זה והיינו יוצאים לטיולים ומחנות עבודה. אני זוכרת את המורה למתמטיקה וממנו למדתי לאהוב את מקצוע זה. אהבתי את כול המקצועות הראליים לא היה חדר אוכל בבית הספר.

סיפור אהבה ביני לבין בעלי 

הכרנו במסיבה אצל חברים היינו מאוד בשלים אחרי לימודים גבוהים והייתה בנינו אהבה שהתבשלה במשך הזמן. יצאנו כ-8 חודשים ואמא שלי חלתה ועברה ניתוח קשה וחשבנו לדחות את החתונה. למזלנו הטוב היא עברה בשלום את הניתוח והתחתנו בזמן בלי לדחות לשמחת כל המוזמנים.

תמונה זאת צולמה לפני 46 שנה ב-9 לאפריל.

במשך הזמן נולדו לנו ילדים בן ובת בהפרש של כשלוש שנים ושמם הוא שירלי ולירון וגידלנו אותם באהבה גדולה ולאחר כמה עשורים נולדו לנו ארבעת נכדינו האהובים ואנחנו באהבה גדולה שזכינו, ממשיכים לטפח אותם והם מביאים לנו המון נחת.

ואנחנו משתדלים לשמר את אהבתנו בטיולים ובילויים רבים.

הזוית האישית

סבתא רחל: חווייתנו מההשתתפות בתכנית ומהעבודה המשותפת היא מאוד נעימה וחוויית למדנו יותר אחת על השנייה. למדתי יותר על החברים והכיתה החדשה של נכדתי.

ליאל: למדתי יותר על העבר של סבתי ועל המשפחה של סבתי שלא הכרתי, נהנו מאוד לעבוד ביחד.