מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הקשר הרב דורי של סבתא רעיה ויובל

יובל וסבתא רעיה
אבא, אמא, גילה ואני סבתא רעיה
ילדותי בקיבוץ כפר מסריק

מתעדים סיפור חיים – "הקשר הרב דורי" סבתא, רעיה ורקר והנכד יובל בר , כיתה ה' 3 ביה"ס אינשטיין, חיפה, דצמבר 2014

חלק א' – בית ההורים

נולדתי בישראל בעיר חיפה. הורי היו חלוצים שהגיעו מפולין לארץ ישראל והיו בין מקימי קיבוץ כפר מסריק.

סבתא רבתא איטה עלתה מפולין לארץ ישראל יחד עם שלוש חברות ב"עליה בלתי חוקית" עם כרטיסים מזויפים שנקראו "סרטיפיקטים". הם הפליגו באנייה מפולין לאלכסנדריה ומשם לארץ ישראל. באנייה הם הכירו חבר שהתיידד איתם מאוד וגם הוא נסע לארץ ישראל.

באלכסנדריה האנייה חנתה ליום וסבתא וחברותיה הלכו לטייל בעיר ואחר כך חזרו לאנייה ומאוחר יותר הם שמו לב שגנבו להם את הכרטיסים הם לא ידעו מי עשה את זה אבל חשדו בחבר שהוא עשה את זה.

כשהגיעו לארץ הכניסו אותם לבית כלא עד שיבררו מה קרה. סבתא הודיעה לסבא רבא יונה, שהיה כבר בארץ וחיכה לה, את מה שקרה והוא התקשר לעורך דין בחיפה שהכיר את סבתא וחברותיה מפולין ועשה את כל הסידורים כדי לשחרר אותם מבית הסוהר.

סבא יונה היה שולח להם לבית הסוהר אוכל ובתוך הלחם היה מוסתר מכתב. כעבור מספר שבועות שחררו אותם וכולם הגיעו לקיבוץ כפר מסריק. סבא יונה וסבתא איטה נישאו והקימו משפחה בקיבוץ ונולדו להם שתי בנות: גילה אחותי הבכורה ואני. הורי בחרו את שמי רעיה כשם עברי המסמל חברות .

ניתן לקרוא עוד בקישורים הבאים:  קיבוץ כפר מסריק, ויקיפדיה כפר מסריק.

אבא ניהל את סניף הדואר המקומי, היה פעיל תרבות ובים הצגות בחוג הדרמטי אהב לשיר והשתתף במקהלה. אימא נהלה את המטבח והחדר אוכל מספר שנים ועבדה גם בחינוך.

בקיבוץ חיו בשיתוף, הכול נעשה בשותפות למען כולם. מטבח בו מבשלים אוכל לכל החברים וחדר אוכל משותף בו אוכלים את כל הארוחות כולם יחד. מכבסה משותפת, מקלחת משותפת לכל הנשים ומקלחת משותפת לגברים ועוד.

הילדים גרו בבית הילדים על פי קבוצת גיל, שם אכלו ,למדו ,עבדו וישנו (כמו בפנימיה ארבעה ילדים בחדר). אחרי הצהרים בין השעות ארבע עד שבע וחצי או שמונה היינו מבלים עם ההורים בחדרם ,או משחקים עם חברים ברחבי הקיבוץ. לכל משפחה היה חדר בו גרו ההורים. בחדר היו בו מיטות ארון בגדים שולחן וכסאות. בחוץ הייתה מרפסת קטנה ובה היה כיור עם ברז וכיסא-נוח.

 אמא איטה ואבא יונה

תמונה 1

אבא, אמא, גילה ואני

תמונה 2

הקיבוץ בראשית דרכו 

תמונה 3

חדר האוכל בקיבוץ 

תמונה 4

 

חלק ב'- זיכרונות ילדות

הייתה לנו ילדות שמחה. שמענו הרבה מוזיקה קלאסית, שרנו המון שירים ישראלים, שמענו מוזיקה לועזית. ראינו הצגות והצגנו. החברים שלי היו חברי הקבוצה: עמליה, אראלה,ניצה,נילי,יהודית ועוד.

המשחקים בהם שיחקנו בשעות הפנאי: שוטרים וגנבים, מחניים, מלחמות, סימני דרך, עמודו (היום קוראים למשחק חיי שרה),כדורגל כדורסל ,4 תחנות, חמש אבנים , מונופול, רביעיות, ארץ עיר,ועוד.

בסדר היום שלנו הייתה מנוחת צהרים חובה למשך כשעה וחצי ,ובזמן הזה שכבנו במיטות קראנו, דיברנו קצת ואפילו  נרדמנו. קריאת ספר הייתה חובה בשעת המנוחה. שם בית הספר בו למדתי: כפר מסריק לכיתה שלנו קראו "שיבולים". המקצועות שלמדנו: חשבון, שפה, אנגלית, ספורט, ציור, תנך, היסטוריה, מדעים, טיילנו הרבה בסביבה הקרובה וחקרנו את הצמחייה, בעלי החיים והציפורים. היחסים עם המורים היו טובים וחבריים. הייתה תלבושת אחידה והיו מסיבות. המורים שאני זוכרת במיוחד: מישו המחנך, ציפורה מחנכת, ובלומה המורה לציור. היו לנו מעט מאוד ממתקים בתקופת הילדות. בכיתה ו' נכנסנו לתנועת "השומר הצעיר" פעם בשבוע הייתה לנו פעולה בערב פעם בשבת בבוקר היינו יוצאים לשדה ולומדים "צופיות".

קבוצת שיבולים והמורה מישו

תמונה 5

תמונה 6

שנות העשרים

בשנות העשרים נהגנו להיפגש עם חברים, לעשות מסיבות, קראנו ספרים, האזנו לתקליטים מידי פעם הינו נוסעים לראות הצגות ולשמוע קונצרטים בחיפה או בקריית חיים. הריקודים שרקדנו: הרבה ריקודי עם ישראליים וריקודים סלונים ששמעו מתקליטים כמו: סלאו, טנגו, רוקנרול, צ'ה צ'ה צ'ה , ולס וצ'רלסטון. הזמרים הידועים מהתקופה היו: יפה ירקוני, שושנה דמארי ולהקות צבאיות. זמרים לועזים: פול אנקה להקת האורגים, הפלטרס והארי בלפונטה. אמצעי התקשורת באותה תקופה היו רדיו וטלפון.

תמונה 7

תמונה 8

היחסים בין ההורים והילדים:

היות וגדלנו בבית ילדים "בחינוך המשותף" מי שהיה אחראי עלינו היו המחנך והמטפלת. התייחסנו אליהם באמון מלא כמו אל הורינו. עם ההורים היו יחסים טובים היינו רואים אותם רק אחרי הצהריים בבית ההורים, משחקים איתם, מדברים ובחופשים היינו נוסעים איתם לבילוי בעיר (חיפה, קריות, תל אביב, נס ציונה) ולבקר קרובי משפחה.

הקמת המשפחה

הכרתי את סבא בחוף הים בעכו. הוא בא עם חבר ואני עם חברות נפגשנו כמה פעמים בים ואחר כך החלטנו להיפגש כזוג. לאחר חצי שנה התחתנו ונולדו לנו שני ילדים, זיו ורותם. יש לנו חמישה נכדים חמודים אנחנו גרים בחיפה וגם הנכדים גרים בחיפה ובקריות.

משפחת ורקר-ישראל, רעיה ,זיו ורותם

תמונה 9   

"מתכון משפחתי"- עוגת  הגבינה של סבתא איטה

אימי, סבתא איטה, הייתה אופה מהוללת והמאפים שהכינה "שמם הלך לפניהם" והיו אהובים וערבים לכל חיך. כולם הכירו את עוגת הגבינה המפורסמת שאין תחליף לה, את עוגות התפוחים, עוגות השמרים והרוגעלך.

תמיד הייתה עוגה בבית וכל אורח חיכה לטעום, להריח וליהנות מהטעם הנדיר והמיוחד של ה"עוגות של סבתא איטה". את המתכון אמא השאירה לי ובמשך שנים אני מכינה את עוגת הגבינה המפורסמת וכולם נהנים ונזכרים בה בהנאה רבה.

המתכון: לבצק: 1/2 חבילת מרגרינה, 3 כפות סוכר, מיץ לימון וקליפה, ביצה שלמה, חלמון, 11/2 כוס קמח, 1 כפית אבקת אפיה.  למילוי: 31/2 גבינה 9%, 1 כוס סוכר, 4 חלמונים, מיץ לימון, 3 חבילות סוכר וניל, 2 כפות קורנפלור. קצף מעל ארבעה חלבונים, 4 כפות סוכר, מקציפים ביחד .

הוראות הכנה: מכינים את הבצק ומשטחים בתבנית. מערבבים את כל מרכיבי המילוי ושופכים על הבצק. מכניסים לתנור חם מאד ומנמיכים לחום בינוני כ-40 דקות. מוציאים את העוגה ומורחים את הקצף וממשיכים לאפות עד  שהקצף מזהיב כ-10 דקות.

בנוסף לעוגות המפורסמות אמי הייתה מרבה לסרוג, לתפור ולרקום. על השולחן בסלון הייתה תמיד עם מפה מעשה ידיה. המפות והמפיות המיוחדות שהכינה נשארו במשפחה ועוברות מדור לדור.

 מפית סרוגה של סבתא רבתא איטה

תמונה 10 

מילון

קיבוץ כפר מסריק
קיבוץ כפר מסריק העומד כיום בעשור השמיני לקיומו נוסד בשנת 1933 ועלה על הקרקע ב"חומה ומגדל" בשנת 1938 (דרומית לעכו). ראשוני החברים הגיעו מליטא ומצ'כוסלובקיה בשנים 1932/33.

סרטיפיקט
סרטיפיקט-רישיון עלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט

ציטוטים

”אימי, סבתא רבתא איטה, הייתה אופה מהוללת והמאפים שהכינה "שמם הלך לפניהם"“

”"נולדתי וגדלתי בקיבוץ כפר מסריק"“

הקשר הרב דורי