מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הקשר הרב דורי של סבתא פנינה ותמר שחם

תמר וסבתא פנינה
פנינה בצעירותה
החיים בחדרה של קום המדינה

האירועים שהשפיעו עלי כילדה וכנערה חלו בשנים 1945-1955.

הורי, שהיו בהכשרה באזור חדרה, גרעין שייסד את קיבוץ מסדה, נשארו בחדרה, והחלו לבנות את חייהם כחסרי כל. הם שכרו בית עץ, צריף בלשוננו, שם החלו חיי. הם היו חרוצים ועבדו קשה מאוד למחייתם. האפשרויות היו מוגבלות, וכמו כן היכולות הכלכליות שלנו. במשך שנות המלחמה, בהיותי בת 5, אני זוכרת לחישות ושיחות שקטות על בני משפחה רבים שנותרו בפולין, רוסיה, רומניה, ואין יודעים מה עלה בגורלם. בקול רם יותר דובר על בני משפחה שנסעו בתחילת המלחמה לארגנטינה והתאקלמו שם. מבחינתי, השיחות היו על אנשים לא מוכרים, ולא הוטרדתי בגינם.

מאלבום התמונות של פנינה

תמונה 1

 

השוני בהבנה שלי התרחש, עם בואו של דודי שלחם במלחמת העולם השנייה בצבא הפולני. הוא ברח ממנו והגיע ארצה בשנת 1945. הוא הגיע לביתנו והשמחה הייתה רבה. הוא השתקע בביתנו הצנוע בן שני החדרים. הורי שמחו לארח ולכלכל אותו. הוא סיפר על מה שראה בפולין, ועל מות אשתו ובנו שנרצחו במחנות. העצב היה מהול בשמחה, והאווירה בבית עודדה אותנו לרומם את רוחו הנכאה.

בשנת 1946 הגיעו בני משפחה ששוחררו ממחנה עבודה, הורים וזוג ילדיהם. הם השתקעו בביתנו, כמובן שהצטופפנו מאוד, כדי לאפשר להם תנאים סבירים לאחר הסבל שעברו במחנות. מספר חודשים לאחר מכן באה משפחה נוספת. ההורים המשיכו לכלכל ולארח את כולם.

אני כילדה בת 6, קיבלתי את האורחים שלנו בשמחה, למרות שהיינו צריכים להצטופף ולוותר על נוחות בסיסית. לא התלוננתי מתוך תחושה, שאני עוזרת בדרך כלשהי להקל על סבלם. במשך השנים שלאחר מכן, כל אחת מהמשפחות עברה למגורים משלה והתאקלמה בארץ. בשנת 1955 עלתה אחות אמי מארגנטינה עם משפחתה. הורי קבלו אותם בשמחה רבה לגור בביתנו, שעדיין היה קטן, אבל שלנו וכעת גם בנוי מאבן.

 מאלבומה של פנינה

תמונה 2

 

בהיותי נערה בתיכון, לא זכיתי לחדר משלי, וגם לא אחי. היינו מוכנים להצטופף, כדי שהדודים ירגישו טוב בביתנו ויתאקלמו בקלות. האירועים האלה גרמו לנו הילדים להסתגל לכל מצב, לא להיות אנוכיים, לא להתלונן, ולראות את החיובי בכל מצב.

בהיותי בוגרת יותר הבנתי והערכתי את הורי, שלמרות היכולות המצומצמות, הציבו את ערך המשפחה ועזרה למשפחה כערך בעל חשיבות רבה. כפי הנראה שזה נטמע גם בי, ואת הערך הזה הייתי רוצה להעביר לנכדיי, שהמשפחה בעלת חשיבות רבה ביותר ולעיתים קודמת לכל.

סבתא של תמר שחם, מכיתה ו'1 ביה"ס קריית יערים.

פנינה שחם

הזוית האישית

נהננו מאוד להשתתף בתכנית. לספר את הסיפור, ולהעביר אותו לדור הבא.

מילון

הציבו את ערך המשפחה ועזרה למשפחה כערך בעל חשיבות רבה.
ערך המשפחה שעבורם היה ערך עליון, ובני המשפחה הצטופפו וחלקו את האמצעים המעטים.

ציטוטים

”"לא להיות אנוכיים, לא להתלונן, ולראות את החיובי בכל מצב."“

הקשר הרב דורי