מאגר סיפורי מורשת

מפי סבא יואב שכביץ: "אבא ואימא שלי היו בין החלוצים שהקימו את קיבוץ משמרות. ההורים שלי באו מרוסיה, הם היו ציונים (ציונים הם יהודים שרוצים להגיע לארץ ישראל (ציון=ישראל). הרוסים גירשו אותם ממקום מושבם לבתי סוהר במקומות מרוחקים.

את אבא שלי גירשו לסיביר (מקום רחוק וקר ברוסיה) ואת אימא שלי גירשו לארץ שנקראת קזחסטן. לאחר כמה שנים נתנו להם לעלות לישראל.

בארץ באותם הימים שלטו האנגלים. הערבים היו רוב בארץ, היו מעט יהודים והרבה ערבים. בארץ התאחדו כמה קבוצות של חלוצים והחליטו להקים קבוצה שתקרא משמרות (השם משמרות ניתן על שם חווה חקלאית ברוסיה שבה החלוצים למדו חקלאות לפני שעלו לישראל – לחווה החקלאית קראו משמרות).

העולים הראשונים שהקימו את משמרות באו מרוסיה, ליטא ולטביה. חיים חנוך (אבא של שלום חנוך) כתב שיר שנקרא "הורה משמרות", שמספר על הקמת משמרות וכך כתוב באחד הפרקים של השיר: "מסיביר גולה נידחת ליטא, לטביה ועוד, הנה התאספנו יחד ונקים את משמרות".

החלוצים בנו בתים, שתלו פרדס, מטע וכרם בננות. גידלו תרנגולות, פרות וסוסים. זרעו חיטה, שעורה ועוד גידולים. הקימו חדר אוכל משותף ובתי ילדים, הילדים היו ישנים בבתי הילדים וההורים בערב היו עוזרים בעבודות בשדה ובחדר האוכל. את כל החגים חגגו בחדר האוכל. מאז אותם ימים רחוקים משמרות גדלה ועכשיו משמרות הוא קיבוץ גדול עם הרבה אנשים והרבה ילדים.

סיפורה של חנוכיה עשויה נחושת

פעם, בימי המנדט הבריטי, כשהאנגלים שלטו בארצנו, היה בקיבוץ משמרות מפעל לייצור רימונים בו עבדו חברים מהפלמ"ח ואני. כדי שהאנגלים לא יחשדו וכדי שהסוד ישמר, הכינו בו גם כמה צעצועים וגם את החנוכיה שהייתה אצלנו בבית. מלבד החנוכיה הכינו במפעל גם מפצח אגוזים בצורת תנין מנחושת…" (התנין נמצא אצל אח של סבי בחדרה).

החנוכיה שהוכנה במפעל הרימונים

הזוית האישית

נועה: היה לי נעים וכיף שסבא הגיע לבית הספר, שמעתי סיפורים מעניינים על ההיסטוריה המשפחתית שלנו.

סבא יואב ונועה

נועה עם סבא יואב ואבא מיכאל