מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בתל אביב, לפני קום המדינה. המצב בארץ היה קשה להשיג עבודה. אבא שלי היה נגר אומן. הוא חיפש ומצא עבודה ברחובות. כך קרה שהייתי בת חצי שנה עברנו לגור ברחובות אצל חברים שהוריי הכירו מח"ול, משם עלינו ל"גבעה". זאת הייתה גבעה די גבוהה וכך היא נקרא בפי כול "הגבעה". אהבתי מאוד לגור שם, היו שם ילדים בני גילי,  מאוד התיידדנו, והיינו חבורה מלוכדת.

בתקופתנו שלטו האנגלים, שהיה להם מנדט על הארץ. מדי פעם הם היו עושים עוצר. היו מגדרים חלקה מסוימת, בקוצרטינה מתיל ובודקים תעודות זהות. אצל הילדים הייתה שמחה גדולה, מכיוון שלא למדו והתרוצצנו בין האנשים הכלואים. פעם אימא גילתה מעשה גבורה. היא ראתה אנגלי אחד שמכה את השכן שלנו. היא יצאה לחצר וצעקה עליו NO, זאת הייתה המילה היחידה שידעה באנגלית, והוא מיד עזב אותו.

לסיפור המלא….

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.