מאגר סיפורי מורשת

הסדין והסבוניה

שמי עפרה פלאי, לשעבר מידן שעוברת ממידנסקי. נולדתי בשנת 1948 בבית החולים ברחובות, כאשר הורי באותה עת היו חברי קיבוץ רביבים בדרום הארץ. באותם ימים, בשלהי שנות ה-40  אבי התגייס לפלמ"ח. ונלחם בבאר-שבע ובביר אסלוג'. במהלך הקרבות בשנת 1949 הועברתי יחד עם שאר התינוקות, שנולדו בתחילת הקרבות לראשון לציון והוחבאנו בסליק.

אבי עמיצור נולד בארץ, בשנת 1924, הוריו עלו מרוסיה כחלק מקבוצת צעירים נחושים שעלו לא"י במגמה לסייע בבניית הארץ בשנת 1918. עזבו את ביתם ועלו כאשר העלייה לקרקע כרוכה בקשיים רבים מאוד. הקבוצה חייה כקומונה (קבוצה מלוכדת) המתחלקת בין אנשיה במשאבים הקיימים. אפילו אם רצו נשים להיכנס להריון היו צריכים לבקש את הסכמת הקבוצה.

הקליע ב"סבוניה" של סבא עמיצור 

באחד מימי הקרבות נהג אבי בטנדר ועל גבו תרמיל ובו סדין מקופל וכלי רחצה. בעודו נוהג חלף מעליו בגובה נמוך מטוס מצרי ונורה לעברו קליע, החיילים שהיו עמו נסו על נפשם. להפתעתו לכשעצר גילה כי הקליע חדר לתרמיל ונעצר בתוך הסבונייה ממתכת, שהייתה מונחת בתחתית התרמיל. למזלו הרב הסדין נעשה מחורר והוא לא נפגע.

אבי מחזיק בסדין המחורר

בין השנים 1949-1950 חזרו הורי לקיבוץ קריית-ענבים במבואות ירושלים בו נולד אבי עמיצור. הוריי מילאו תפקידים מרכזיים והיו ממובילי הדרך הן בחינוך והם בחיי התרבות.

אבי ואמי

בשנת 1963 עזבו הורי את הקיבוץ עם ארבעת בנותיהם. למושב בית זית ולא במקרה יישוב קרוב ודומה לתבנית נוף מולדתנו. במהלך השנים יצאנו כל המשפחה לטיול באתרי הקרבות, שמענו את סיפורי הלוחמים. כך הועברה מורשת הקרב מדור המייסדים אלינו.

"כל עוד יש לנו זכרונות האתמול נשאר. כל עוד יש לנו תקוות המחר בפתח"

בחרנו בשיר אני והסבתא ישבנו בצוותא על יד המדורה בחצר – יפה ירקוני

הזוית האישית

עידו פלאי: הייתה לי חוויה נהדרת עם סבתא, זכיתי להיות שותף לסיפורים מתקופת העבר של משפחתנו המורחבת.

סבתא עפרה פלאי:

לעידו שלנו

במהלך העבודה המשותפת הרגשתי כי אתה מהווה חוליה המקשרת בין הורי שאינם בחיים לבינך כנכד בוגר שלנו… הרגשתי כי הייתה לי הזדמנות להפגיש ולהנגיש לך את אותם צמתים ותחנות בסיפור חייהם של הורי. בתוך שאני מתווכת, משחזרת ושוזרת את תמונות חייהם לנגד עינך.

החודש אני חוגגת את יום ההולדת 70 שלי ובמקביל חוגגים את 70 שנותיה של המדינה שלנו. מסכת חיי המשפחתנו החל משנת 1918 שזורים בדמותה וציביונה של המדינה. משאת נפשנו שתהא שייך, מעורב, שותף, משפיע, מישיר מבט ומשתהה כל פעם מחדש נפלאותיה.