מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי מאז ומתמיד אהבה לשיר לרקוד ולשחק. אפילו כשהייתה תינוקת ועד היום הפכה את תחביבים אלו לאורח חייה שנתן לה אויר ונשימה כחלק בלתי נפרד מהיום יום שלה. בבית הספר סבתא שלי הייתה תלמידה בולטת בתחומי האומנויות וייצגה את בתי הספר בהם למדה בתחרויות, בפסטיבלים, בארץ ואפילו בעולם. סבתא שלי גדלה בבית קטן בו חיו היא ושלושת אחיה הקטנים. סבתא שלי שימשה לאחיה הקטנים כאימא דואגת, לקחה אותם איתה להופעות, חוגים, מסיבות כיתה, ובזכותה גם הם הפכו לספורטאים ולמדו לנגן ולשיר. הם היו משפחה מזמרת, הוריה ואחייה של סבתי יחד איתה.

ביום הולדתו העשרים וחמש של אחיה של סבתי, יוסי, שהיה לה נפש תאומה, החבר הכי טוב שלה, האחות שלא הייתה לה, איש סודה, קיבל צו 8 קריאה מיידית להתייצבות לצבא כדי לעלות ללבנון עם פרוץ מלחמת שלום הגליל. לפני שבכלל הספיק לחתוך את עוגת יום הולדתו היה חייב להגיע לקריאת הצבא. עלה על מדים ויצא בשיירה לצפון. למזלו הרע, מזל טוב לא היה לו לכבוד יום הולדתו. ובתאריך 13/6/1982 יוסי נהרג בלבנון בכפר שליד צידון. ההלם והכאב היה גדול מנשוא כל המשפחה התפרקה, הבית התמלא בהאשמות והוריה אפילו חשבו להתגרש.

אביה אמר: ״לא רציתי לחיות. לא היה יותר טעם לחיים". שלוש שנים של אבל, שלא רצו לראות איש, רצו להתבודד הם לעצמם ולהתאבל.

שלוש שנים לאחר המקרה, סבתי, הבת הבכורה התחננה שהוריה והיא יתחילו  לשיר יחד, כי ידעה שהריפוי לאחר השבר הגדול יהיה בעיסוק השירה. מה שמחבר את כל המשפחה. בהתחלה לא רצו הוריה לעשות את זה אבל לאחר מכן השתכנעו. סבתי אתי כתבה מופע שלם בסיפור וזמר, משולב עם רקדניות פלאמנקו שנקרא ״רומנסות ספרדיות מבית אבא״.  הרומנסות מספרות סיפורי אהבה וחיזור, סיפורים על ירושלים, עם מוסר השכל. זה שהעניק להוריה של סבתי המון כוח לאחר השבר הגדול. המופע כולו היה מפגש היכרות עם תרבות הלאדינו. צבעוני, חם, עם מוטיבים של מסורת, חזרה לשורשים, נוסטלגיה, אחדות ומשפחתיות, הרבה אהבה ורגעי שמחה. המופע היה אותנטי, הקהל השתתף בשירה בריקוד ובמחיאות כפיים, ויצא עם מטען נוסף ומסר חברתי שהוא אוצר ונכס תרבותי. ההתרגשות הייתה גדולה בזמן המופע מכוח הזיכרונות. סבתי שהייתה בעלת רקע מוזיקלי, היא שדחפה את הוריה לעניין כדי להצילם למען שיקום משפחתי כמודל לחיקוי למשפחות השכולות האחרות. כדי שיוכלו לקבל חמצן וטעם חדש לחיים. סבתי סחבה את הוריה לאולפן הקלטות להקליט את כל שירי המופע ולהוריד אותו לדיסק ויצא דיסק שעד היום חובבי הלאדינו מבקשים לרכוש.

בכתבה בעיתון מעריב של העיתונאית דנה וקסלר, עולה כי משפחת ששון נבחרה לאחד מעשרת הרגעים הגדולים של צופית גרנט מבין תוכניותיה, ובטלוויזיה אירחו את סבתי והוריה למפגש אומנים עם להקת עדן, הלהקה של בנה הבכור של סבתי שייצג את ישראל באורויזיון. עבור הוריה של סבתי היה זה חלום שהתגשם, מפעל חיים, גאווה למורשת, להופיע יחד עם ביתם ונכדם בתוכניות טלוויזיה וברדיו יחדיו. מסתבר שהגנים שומרים על המורשת של משפחתנו. סיפור זה הגיע לכל אמצעי התקשורת, לחדשות לעיתונים ולרדיו. עד היום אפשר למצוא את שמו של החייל יוסי ששון ז״ל באינטרנט.

הכתבה בעיתון על יוסי

 סמל יוסי ששון ז"ל, בנם של שרה ודויד

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, בגמנסיה העברית בירושלים. תש"פ (2020). המורה המוביל – אלירן דיין