מאגר סיפורי מורשת

תיעוד הסיפור של סבא עמוס בוחניק

שמי אושר בוחניק, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבא שלי עמוס בוחניק ומתעדת את סיפורו:

סבא עמוס נולד בשנת 1938 בטוניס. בתקופת ילדותו שיחק כדורגל ומחבואים בשכונה. בבית שיחק בעיקר דומינו עם החברים הקרובים. כיום הוא כבר לא משחק במשחקים אלה. התחביבים שלו היו ציור וקרמיקה. סבא עמוס היה מאוד מוכשר בזה. גם כיום הוא מצייר תמונות יפות מאוד בצבעי שמן.

בילדותו, הוא לא הלך לגן ילדים. בטוניס לא היו גני ילדים, שם הם התחילו ישר בבית ספר. סבא למד בבית ספר יסודי "אליאנס – כל ישראל חברים" בטוניס, שם למדו בעיקר יהודים. הזיכרונות שלו מבית הספר הם שהיה צריך ללכת מהבית לבית הספר- ברגל, במרחק של בערך קילומטר, עם התיק על הגב, כי באותו זמן, לא היו כלי תחבורה כמו שצריך.

סבא לא למד בתיכון, כי כשהגיע לארץ, היה אמור להיות בתיכון, אך זה לא אפשרי להתחיל ללמוד בתיכון בלי לדעת לדבר בשפה המדוברת. היה לסבא טקס בר מצווה. הוא היה בצרפת תשעה חודשים יחד עם עליית הנוער ולפני שעלה ארצה. בצרפת רצו לעשות לו טקס בר מצווה והוא לא הסכים, מפני שהוא רצה לעשות את הטקס בארץ ישראל יחד עם ההורים שלו. בסוף עשו לו בר מצווה בבית כנסת "אלשך", בעיר העתיקה בצפת.

מקום העבודה הראשון של סבא היה בגיל 15 בבית חרושת לפרימוסים. המקצוע שלו נרכש בארץ. הוא לא כל כך בחר את המקצוע. הוא אומר: "איפה שהיה אפשר – עבדו". שם עבד שנתיים. אחרי הפרימוסים, עבדו בקק"ל ואחרי זה עבד סבא בבניין, בתור תפסן. כל צפת נבנתה על ידיהם. החברה נקראה "סולל בונה".

סבא עולה בגיל 13 עם עליית הנוער

סבא מטוניסיה דרך צרפת בשנת 1950. סבא היה בן 13, הוא מספר: "כשעליתי לארץ, לא עליתי עם המשפחה, עליתי דרך עליית הנוער, יחד עם אחי, שגדול ממני בשלוש שנים. משם עלינו לקיבוץ כרכור".

כשעלה לארץ היה קשה לו להסתגל, מפני שלא נתנו להם לבקר את ההורים במשך תשעה חודשים. סבא סיפר שהסיבה לעלייתו לארץ הייתה כי הם רצו לעלות לארץ הקודש. עם העלייה לארץ, הם הגיעו לקיבוץ כרכור ולא מתוך בחירה. המצב בארץ היה קשה מאוד לא הייתה עבודה, לא אוכל, המצב בארץ היה בכי רע. הוא מסכם: "לא היה מי שיסייע לנו".

הזוית האישית

אושר בוחניק: בזכות התכנית והמפגש עם סבא, למדתי רבות על החיים של סבא שלא ידעתי ואני רוצה לאחל לו חיים ארוכים ובריאות.