מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הפרדסים של סבא רבא "בומה"

סבא רבא בומה
התפוזים של סבא בומה
סבא רבא אברהם מוטשן

במפגשי תכנית הקשר הרב דורי מספר סבא גדעון מוטשן לניצן על סבא רבא אברהם (בומה) מוטשן:
 
סבא רבא אברהם (בומה) מוטשן
 
אברהם, בומה נולד ברוסיה ברזובקה, בשנת 1903. הוא עלה ארצה בשנת 1924. אשתו וזוגתו רוזיה 

דור ההמשך: עמיריק,  וסבא גדעון

 
סבא בומה, היה אבי וסבא רבא לשקד נכדי..עוד בעיר הולדתו אודסה שברוסיה הכין את עצמו לעבודת החקלאות בארץ. בזמן  לימודי החקלאות  באוניברסיטה  הוא וחבריו גדלו ירקות במי הקולחים של אודסה ולמדו את העבודה המעשית בחקלאות.
 
סבתא רבתא רוזיה (שושנה) מוטשן
סבתא רבתא רוזיה נולדה ברוסיה בעיר אודסה, בשנת 1903. היא עלתה ארצה בשנת 1924. שם הנעורים: שלה היה גורביץ. היא נשאה לאברהם. רוזיה ואברהם הכירו ברוסיה, ויחד עלו לארץ בשנת 1924.
 
הם עבדו תחילה בפרדסי ראשל"צ, עברו לטירה וגידלו ירקות בקומונה שהצטרפו אליה. משם עברו לפתח תקוה, לעבוד בפרדסים ולהרצליה, שם עבדה רוזיה בהוצאת ייבלית לפני נטיעת הפרדס ובומה עבד בהכנות לנטיעת פרדסי בתל-מונד. באותה עת קנו זרעי הדרים ביריחו וגידלו שתילי הדרים במשתלה.
 
סבא וסבתא התקבלו כחברים בארגון פועלי ת"א, שהקים את מושב עין-ורד. הם הכינו את השתילים לפרדסים הראשונים שנטעו בעין-ורד.אחרי שנטעו את כל חלקות הפרדס של החברים, לכל חבר הייתה חלקה של -7 דונם לפרדס ו-4 דונם מגרש.הפרדסים היו יסוד להקמת המושבים באזורחברי המושב המשיכו לעבוד בפרדסי תל-מונד ואחר העבודה הקימו את משקיהם ואת בתיהם.מכירת האדמה בהרצליהבהמשך סבא וסבתא מכרו את חלקת האדמה בהרצליה ובנו את ביתם במושב עין-ורד, וכן רכשו מקרר ורדיו ראשונים במושב. מקור העצים לפרדס היה משתלת ההדרים של סבא בומה בהרצליה.
 
בהמשך המשתלה הייתה למפעל החקלאי המשותף הראשון של המושב. אכלוס המקום נמשך כמה שנים. 

עין-ורד נמנית עם אותם יישובים שלא נכללו בתקציב קרן-היסוד ואף לא בתכנית "התיישבות האלף".

תמונה 1 
סבא  בומה ואבא אורי עובדים יחד בחממה של ההדרים. נקודות ציון בחייו של סבא בומה ברבות הימים סיים  בומה את  עבודתו כמנהל החברה. במקביל היה  בומה  פעיל בחיי הציבור והמושב: חבר הנהלה, חבר מועצה, טיפל בבעיות מים, סייע בהקמת המועצה האזורית והיה יו"ר המועצה. 
 
עם הקמת המדינה נטל חופשה מ"מטעי א"י  ונשלח לנהל נטיעת פרדסים חדשים ברחבי הארץ ע"י הסוכנות היהודית, ואח"כ מונה למנהל מדור ההדרים בסוכנות. כשפרש מעבודתו בגיל 70 חזר לעבוד במשק והמשיך בכך עד גיל 90. 
 
העשרה
עין ורד: "עין ורד, מושב באזור השרון השייך למועצה אזורית לב השרון. את המושב חוצה כביש 553. עין ורד גובל במזרח בכפר עבודה, בדרום בכפר הס, במערב בתל מונד ובקדימה צורן ובצפון בעין שריד.
המושב הוקם בשנת 1930 על ידי אנשי העלייה הרביעית ממזרח אירופה שהתאגדו כבר ב-1926 ב"ארגון מתיישבי תל אביב" וחיפשו מקום התיישבות עד שנמצא להם המקום הנוכחי בו נחפרה באר הפעילה עד היום (2014). בשנת 1932 נרשם הארגון כאגודה שיתופית ובשנת 1935 החליטו חברי המושב להחליף את שמו מ"ארגון חקלאי תל אביב" ל"עין ורד"."
 
תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר הדר השרון
מנחת תכנית איילת שחק

מילון

התיישבות האלף
התיישבות האלף הוא שמה של תוכנית התיישבות שהתקבלה במושב הסוכנות היהודית בלונדון במרץ 1930. התוכנית הייתה חלק מתכנון כולל של התיישבות באזור המטעים בארץ ישראל, אשר החל לקרום עור וגידים משלהי 1927.

עין ורד
עין ורד, מושב באזור השרון השייך למועצה אזורית לב השרון. את המושב חוצה כביש 553. עין ורד גובל במזרח בכפר עבודה, בדרום בכפר הס, במערב בתל מונד ובקדימה צורן ובצפון בעין שריד. המושב הוקם בשנת 1930 על ידי אנשי העלייה הרביעית ממזרח אירופה שהתאגדו כבר ב-1926 ב"ארגון מתיישבי תל אביב" וחיפשו מקום התיישבות עד שנמצא להם המקום הנוכחי בו נחפרה באר הפעילה עד היום (2014). בשנת 1932 נרשם הארגון כאגודה שיתופית ובשנת 1935 החליטו חברי המושב להחליף את שמו מ"ארגון חקלאי תל אביב" ל"עין ורד"

ציטוטים

”כשפרש מעבודתו בגיל 70 חזר לעבוד במשק והמשיך בכך עד גיל 90.“

הקשר הרב דורי