מאגר סיפורי מורשת

הפגישה – סיפור ההיכרות של סבתא נילי וסבא יעקב

סבתא נילי מספרת:

אני בת 21 לאחר שרות צבאי כמורה חיילת במושב עוצם שבחבל לכיש, עבדתי כגננת כגננת בקריית גת.

יום אחד חברתי ציפי הזמינה אותי לבאר שבע במטרה להכיר לי בן זוג. הלכנו למסיבה שם הכרתי אותו, יוסי שהזמין אותי לטיול עם הוריו. נסענו לאקווה –בלה שנמצאת בדרך לירושלים, זה פארק יפיפה אליו באו אנשים לעשות פיקניק. שם העברי לאקווה -בלה הוא עין חמד. גן לאומי ושמורת טבע קטנה הצמודה לו. המילה הלטינית: אקווה בלה פרושה בעברית: "מים יפים".

נפגשנו עם חברים של ההורים של יוסי, שם פגשתי את יעקב שבא עם הוריו. הוא ניסה לשכנע אותי להיות חברה שלו אך אמרתי לו "יש לי חבר" והוא ענה "לא נורא שיהיו שניים" והסכמתי לצאת איתו. באותו שבוע יעקב בא לבקר אותי (והביא אבטיח) בקריית גת, יצאנו לפארק אשקלון והפכנו להיות חברים.

סבא יעקב מספר:

אני בן 25 עבדתי אז במסגרייה של אבי וגרתי בנס ציונה.

ביום שישי ההורים שלי אמרו שמחר נוסעים לפיקניק באקווה-בלה היא עין חמד. במהלך הפיקניק קלטתי עלמה נחמדה והחלטתי שאני אציע לה חברות. התברר שיש לה חבר אבל החלטתי שאני לא מוותר ואני אציע לה חברות בכל זאת. וכך ממש לפני שהיא נסעה הביתה אמרתי לה שאני אבוא לבקר אותה והיא ענתה לי: "אני לא יכולה יש לי חבר" התעקשתי ועניתי לה: "אז שיהיו לך שניים". וככה ביום ראשון אחרי הצהריים נכנסתי לחיפושית ונסעתי אל נילי, הגעתי אליה ויחד נסענו לאשקלון ומאז אנחנו ביחד.

החתונה

סבתא נילי ממשיכה ומספרת: "חצי שנה לאחר מכן התחתנו ואני הצעתי את הנישואין! מאז אנחנו נשואים 47 שנים מאז 1971.

עין חמד אקווה-בלה (ויקיפדיה)

הזוית האישית

אור ליפשיץ: אני מאוד נהנתי בקשר הרב דורי בגלל שהרגשתי שזה עוזר לי להכיר אותם יותר וגם בגלל שככה יצא לנו להיפגש יותר. והיה ממש כיף.