מאגר סיפורי מורשת

בית ומשפחה בפולין

סבתא רבה, מרים לבית שיבק, נולדה ב-1923 בפולין. היו לה 8 אחים והיא הייתה בת יחידה. היא הייתה אחת לפני האח השמיני. אבא שלה היה חרש (מלאכת הברזל), והם נודעו כמשפחה מאוד מוסיקלית. אחיה הבוגרים עסקו בחייטות, כפי שהבנתי, זה אחד המקצועות הבודדים שהיה מותר ליהודים לעסוק בתקופה שלפני המלחמה. סבתא עסקה בהנהלת חשבונות.

חיי החברה בפולין סבתא מרים גרה בעיר זלב, עיר גדולה בפולין. חיי התרבות בעיר היו תוססים וסבתא שלמדה בביה"ס נוצרי בילתה בחברת גויים, כלומר רוב חבריה היו גויים. כל יום שישי היו מתכנסים כל החברים הגויים בביתה של סבתי ואוכלים יחד ארוחת שבת, לאחר מכן היו יושבים יחד ומנגנים להנאתם. כך זה היה מנהג קבוע בכל ימי שישי.

אהבה בצל המלחמה

סבתא מרים הייתה אשה יפת מראה, בעלת מראה ארופאי, דבר שעזר לה בימי המלחמה לשרוד. לסבתא היה חבר, שעם הזמן הפך לארוסה. כשפרצה המלחמה והגרמנים פלשו לפולין, הצליח הארוס שלה לברוח מזלב. לאחר זמן מה, יצר קשר עם סבתא וביקש ממנה לפגוש אותו במקום מסוים על איזשהו גשר, שם הבטיח לה שיבריח אותה ואת אימה ושני אחיינה.

שואה

סבתא רבה יחד עם אימה ושני אחייניה הצעירים הצליחו לברוח מזלב. הם הגיעו לגשר, שם על הגשר סבתא נפגשה עם הארוס שלה שהגיע לחלץ אותה מהמקום. להפתעתה הוא ביקש רק ממנה לעלות לרכב כי היה רק מקום אחד פנוי. סבתא שנתבקשה לעזוב את אימה ואחייניה סירבה לעלות עמו ולברוח מפולין. משהבינה מאותו הרגע שגורלם נחרץ אמרה לארוסה שבשבילו שרה נהרגה במלחמה . סבתא הסתובבה והתחילה ללכת חזרה על הגשר אספה את אימה וברגע שבאה לקחת את אחייניה הקטנים גילתה כי חיילים נאצים שעברו במקום וראו שני ילדים קטנים לבד הבינו כי מדובר בילדים יהודים קטנים שננטשו ורצחו אותם בדם קר. סבתא ואמה נאלצו לעבור ליד אחייניה המתים מבלי אפילו להסיט מבט קטן, כדיי שלא יחשדו כי יש קשר ביניהם. סבתא מעולם לא סלחה לארוסה על כך שנטש אותה ואת משפחתה. הארוס שלה הצליח לברוח לאורוגווי ומשם ניסה לחדש את הקשר עם סבתא אחרי המלחמה, אך סבתא לא הייתה מוכנה לשמוע עליו יותר, ומאותו יום פרידתם על הגשר החליטה ששמה יקרא מעתה- מרים. דודה תמר מספרת, שסבתא, כלומר אמא שלה, עד יום מותה סבלה נואשות מהמראות הקשים שחוותה.

עלייה והתיישבות סבתא מרים הכירה את סבא יצחק לאחר המלחמה. יהודים שניצלו מן התופת הגיעו לעיר הגדולה בפולין לחפש קרובים ניצולים. שם פגש סבא את סבתא, הם התאהבו, נישאו ועברו לגרמניה . שם נולד סבי. בשנת 1949 עלו לארץ ישראל והשתקעו בעיר עכו.

סבא ועולים רבים אחרים שהגיעו לעיר עכו עסקו בפיתוח העיר, סלילית כבישים ודרכים.

לסבתא נולדו עוד שני ילדים וסבא הקים חברה של הסעות בעיר עכו.