מאגר סיפורי מורשת

סיפור הפגישה בין סבא יצחק וסבתא סלא

לאחר שסבתא שסיימה את לימודיה בביה"ס התיכון, היא הצטרפה ל"עתודה האקדמאית", ללימודים בטכניון בחיפה במגמת הנדסה כימית. זו מסגרת שמאפשרת לבוגרי תיכון בעלי תעודת בגרות להמשיך ללימודים גבוהים באוניברסיטה ובטכניון, ולדחות את השירות הצבאי עד ליום סיום הלימודים וקבלת תואר. במשך שנות הלימודים חוייבו הבוגרים לעשות טירונות וקורס קצינים, כך שעם סיום הלימודים ישרתו בצבא במסגרת התפקיד אותו למדו.

בקיץ שבסוף שנת הלימודים השניה בטכניון השתתפה סבתא בקורס קצינות שהתקיים בבסיס צריפין. הנסיעה מהבית בטבעון היתה ארוכה – אוטובוס מטבעון לחיפה, אחר כך רכבת מחיפה לתל אביב ומשם באוטובוס מתל אביב לצריפין. באחד מימי ראשון כשחזרה סבתא מחופשת השבת בבית, עלתה בחיפה לרכבת עם עוד חברות "צוערות" (חיילת שמשתתפת בקורס קצינים) מהקורס, ועל הספסל מולן התיישבה קבוצת חיילים צוערים מקורס קצינים בנים, אשר חזרו מחופשת השבת שלהם באזור חיפה לכיוון הקורס שלהם, שהתקיים בבסיס במצפה רמון.

תוך כדי נסיעה החלו שתי קבוצות הצעירים לדבר אחת עם השניה. סבתא והצוער – סבא יצחק עם "הכומתה האדומה" של הצנחנים – החלו לדבר. סבא, שהגיע מכפר חסידים והתנדב לצנחנים, עלה בתחנת הרכבת שבחיפה. סבתא סיפרה לסבא שיש לה מטלה: לתת הרצאה על אקטואליה במסגרת הקורס. סבא מיד התנדב לעזור במידע כי הוא טוב מאוד באקטואליה ופוליטיקה. היות וכל אחד מהצוערים נסע לבסיס הצבאי שלו עד לחופשה הבאה, שתהיה בעוד שבועיים או שלושה שבועות, וטלפונים ניידים לא היו, דרך התקשורת היחידה היתה באמצעות מכתבים. ואכן אחרי מספר ימים הגיע מכתב מסבא לביתה של סבתא ובו הסבר מפורט על המצב הפוליטי, כדי לעזור לאסוף מידע. וכך החלה החלפת מכתבים בין סבא לסבתא שהביאה לפגישות נוספות…

הזוית האישית

סבא יצחק וסבתא סלא: שמחנו להשתתף עם נכדתנו ולהאיר מעט מעברנו בדברים שלא היו ידועים.