מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1950 עלינו לארץ ישראל, כשהייתי בן שמונה חודשים, הגענו לאוהלים פרדס חנה ששימשו למגורים.

היות והאח של אבי, היה לוחם בהגנה וגר ברחובות, הוא שכנע את הורי לבוא ולגור ברחובות, ולכן עברנו למעברת "רמה", 12 נפשות (הורי ועוד עשר נפשות). בשנת 1960, עברנו לבית משותף בשכונת אושיות, עד התגייסותי לצבא בשנת 1968, ליחידת שיריון.

בשנת 71, במהלך שרותי הצבאי, הכרתי נערה שהתגייסה לחייל בו אני משרת, בשם דליה גולינסקי, חיזורי הרבים אחריה לא הועילו, במהלך השירות הצבאי נפגשנו לעיתים רחוקות.

לאחר שחרורי מצה"ל הייתי יושב ראש הדור הצעיר ברחובות, בביקורי בקיבוץ גבעת ברנר, נפגשנו באקראי והזמנתי אותה למפגש ריקודים בבית גורדון ברחובות. אך, היא לא הגיעה לצערי, טלפנתי למזכירות הקיבוץ ואמרתי להם שיודיעו לדליה שבעוד חמש שעות תחכה לטלפון חשוב. לאחר חמש שעות היא ענתה ונענתה לבקשתי להיפגש.

הגעתי לקיבוץ עם רכבי ואספתי אותה למפגש הריקודים, במפגש הריקודים היה לנו ערב נחמד ורומנטי. לאחר חודש עברתי לגור בקיבוץ ביחד עם דליה בדירתה. לאחר שמונה חודשים התחתנו בקיבוץ, לאחר הנישואים שלנו עברנו לגור אצל אבי.

התחלתי לעבוד בתל אביב בסוכנות מכוניות.

לא חלף זמן רב ופרצה מלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 73 התגייסתי במהלך ששת החודשים. בחופשתי הראשונה בבית התבשר לי שדליה בהריון ואז נולד הבן הבכור שלי יניב, שנולד בשנת 1974.

עזבתי את עבודתי בתל אביב ופתחתי עסק ברחובות. פתחתי מפעל למטבחים עד 1985, במהלך עבודתי במטבחים הכרתי את בעל המפעל של לבידי אשקלון והוא הציע לי לפתוח סוכנות של לבידים ברחובות. מימשתי את ההצעה ולכן פתחתי מחסנים.

במהלך השנים התחלתי לעשות יבוא של כל סוגי העצים. החברות שבבעלותי התפתחו לדברים נוספים כגון: נדל"ן.

כיום אנו מעסיקים כ- 135 עובדים. ונחשבים היום כחברה גדולה ומוצלחת.

הזוית האישית

מוטי – נהניתי מאוד מהמפגשים האישיים עם יונתן, אני מאחל לו בהצלחה ובריאות.

יונתן – היה לי ממש כייף עם סבא, תודה רבה, בהצלחה ובריאות.