מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העפלה לארץ ישראל מרומניה

סבתא מלכה והנכדה יובל
סבתא והוריה בארץ ישראל
סיפור עלייתם לארץ של סבתא רבתא פאולינה וסבא רבא לייב, הוריה של סבתי

העפלה למדינה שבדרך

מחנות המעצר בקפריסין, תחנה סופית מתישה לפני העלייה למדינת ישראל.
 
אמי ואבי, לייב ופאולינה, נולדו ברומניה ולאחר מלחמת העולם השנייה והשואה הנוראה הם נישאו והחליטו
לעזוב את מולדתם ולעלות לפלשתינה – שמה של ארץ ישראל טרם קבלת העצמאות. האנגלים ששלטו בארץ
לפני קום המדינה הגבילו את עליית היהודים ששרדו את השואה לארץ ישראל.
 
בתחילת שנת 1946 הורי הצטיידו בתרמיל ועלו על אונייה ששמה היה "פאן קרסנט", לאחר מכן היא נקראה
"עצמאות". על האונייה עלו כ-15,000 מעפילים שלא הורשו לרדת לחופי הארץ וגורשו על ידי האנגלים
לאי קפריסין. הם בנו בא"י "מחנות קיץ" ו"מחנות חורף" שכללו צריפים ואוהלים, והיו עצירים.
 
אבי היה מדריך של בני הנוער ששרדו ללא הוריהם  את השואה ובני נוער שהופרדו מהוריהם. אמי  דאגה
לבישול ותפירה במחנה. למחנות הגיעו שליחים מישראל שלימדו עברית והכירו לעצירים את הווי הארץ. כמו כן
הגיעו אנשי מחתרות יהודיות שאימנו את הצעירים אימוני קרב על מנת להכשירם להיות לוחמים בעת עלייתם
ארצה.
 
תנאי החיים היו קשים מאוד במגורים, בצריף או באוהל, שררה צפיפות רבה לא הייתה תאורה ולא היה ריהוט.
המזון היה דל ולפעמים הם קיבלו כדורים במקום מזון. היה מחסור במים ותנאי התברואה היו גרועים. היו גם
ניסיונות בריחה, דרך מנהרות שבנו העצירים, שלא צלחו. כתגובה הפציצו הבריטים את המנהרות ואז האוהלים
התעופפו והורי  נותרו  ללא קורת גג. ככה נמשכו חייהם כשנתיים.
 
בשנת 1948 עם הכרזת המדינה, עלו העצירים- מעפילים על האוניות והפליגו לעבר חופי הארץ. אבא גויס לצבא
ונלחם על הר הצופים בירושלים ואמי התחילה את מסע חייה, לבד ללא משפחה בתל אביב. בחורף שנת 1950,
נולדתי בתל אביב המושלגת. אבא עבד בעבודות קשות מאד ואמא גידלה אותי לבדה. בעיני שניהם היו גיבורים.
לצאת למסע כל כך קשה לבד, ללא משפחה ולאחר כל הסבל לחיות במחנה מעצר, להגיע למדינה חדשה
שנלחמת על חרותה  ולהביא לעולם דור המשך שיצמיח את שורשיו באדמת המדינה המקסימה הזו, זה לא
פשוט ולא מובן מאליו.
 
סבתא מלכה חיילת בצה"ל
תמונה 1 
וכמו שאנו שרים "אין לי ארץ אחרת", למרות הקשיים ומצבנו הביטחוני הבעייתי, משפחתי מאמינה שזה המקום
הטוב ביותר לחיות בו ולגדל את הדורות הבאים. אמנם קשה לנו, אך יש לנו מדינה דמוקרטית משלנו ואף אחד
לא יוכל לגרש אותנו ממנה. לא נהיה מיעוט ולא יוכלו לחסל את העם היהודי כפי שניסו לעשות באירופה.
 
משוב של הנכדה יובל:
אני שמח, שניתנה לי זכות מיוחדת להכיר את סיפור עליית הוריה של סבתי לישראל. אני מקווה, שבעתיד אוכל
לספר לילדיי את תולדות משפחתנו והחיבור המיוחד שיש לנו לארץ המיוחדת הזאת.
 
משוב של סבתא מלכה:
אני שמחה שנפל בחלקי לחלוק עם נכדי האהוב את סיפור עלייתם של הוריי לישראל. על התלאות והקשיים
שהם חוו במימוש חלומם לעלות לארץ. אני חושבת שהוריי היו אמיצים מאוד ועל זה מגיע להם "כל הכבוד".  
 
כעת, כשהמסך יורד על המצגת המתארת את מסע עלייתם של הורי היקרים לישראל, ולהעברת המורשת
לדורות הבאים, ברצוני להודות לאנשים שיזמו את תכנית הקשר הרב דורי ולמנהלת ביה"ס הגב' לואיז ברעם,
שאימצה את הרעיון בביה"ס זו השנה השנייה.
כל זה לא היה קורה ללא יוזמתה ופעילותה המבורכת של המורה המלווה גליה בן גיגי. כל פגישה הייתה עבורי
חוויה מיוחדת שלוותה בהמון רגשות וריגושים. מסירותה של גליה, שיתוף הפעולה הפורה, הסבלנות והסובלנות,
המשובים הכנים והעזרה בכל פנייה הם מה שהביאו לתוצאות המדהימות שכל משפחה הגיעה אליהן.
תודה לתלמידים, עידו מנע ואיתי ששון, שעזרו בתחום הטכני. תודה לילדים ולמשפחות החמות שהשתתפו
בתכנית. תודה אחרונה חביבה לבתי האהובה, איילה, ולנכדי האהוב יובל שזיכו אותי המתנה הנפלאה הזו
של לקיחת חלק בתכנית הקשר הרב דורי.

מילון

העפלה
ההעפלה (קרויה גם עלייה בלתי-לגאלית ועליה ב') הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948 (כניסתם של יהודים לתחומי הארץ באופן בלתי מאורגן החלה מאז מלחמת העולם הראשונה, כאשר הונהג ממשל צבאי בריטי ואף קודם לכן, אך ההעפלה המאורגנת החלה ב-1934)‏[1]. היא כונתה גם עלייה ב', משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית שנמשכה באותה עת על פי תקנות ההגירה החמורות שנקבעו על ידי ממשלת המנדט הבריטית.

ציטוטים

”למרות הקשיים ומצבנו הביטחוני הבעייתי, משפחתי מאמינה שזה המקום הטוב ביותר לחיות בו “

הקשר הרב דורי