העלייה
הבריחה מפריס ב-1940
נולדתי בפריס. היו לי עוד 5 אחים ב-1940 פרצה מלחמת העולם השנייה ראינו איך הגרמנים נכנסו לפריס. אבי ז"ל אמר שאנו צריכים לעזוב את פריס כמה שיותר מהר למזלנו נתנו לנו לצאת מצרפת. יצאנו לאחר כמה חודשים. כיון שאבי היה יליד טנג'יר, עברנו לשם. הגענו לטנג'ר ושם עברנו בקהילה היהודית שם סיפקו לנו ארוחת צהריים הייתי בת 8. אחרי הלימודים הייתי הולכת עם סיר והיו נותנים לי אוכל קטניות כל יום במשך ארבע וחצי שנים לשמונה נפשות .
בשנת 1945 אבי החליט שאנחנו עולים לפלסטינה . אבי עבד קשה כדי לפרנס את המשפחה היו חיים קשיים .
כשהגענו לארץ שלחו אותי ואת אחותי למוסד ברעננה והיינו מאוד עצובות שעזבנו את הבית. במוסד לא ידענו אף מילה בעברית חוץ משלום. וראינו את ההורים של הילדים האחרים ומביאים להם מטעמים. וההורים לא באו לבקר כיון שהם שמרו שבת. יום אחד ברחתי מהמוסד הביתה. ההורים שלי כעסו עלי ואני אמרתי להם אין לי מה לעשות שם אני לא מבינה מה המורה מסביר ידעתי רק צרפתית וספרדית .
אחד האחים שלי רצה להתגייס לקומנדו ימי ביקש מאבי חתימה אבי לא הסכים אחי זיף חתימה ונכנס לקומנדו הימי ההורים שלי לא ידעועל כך. הדבר נודע להם רק כאשר יום אחד הודיעו לנו מטעם הצבא, שלאחר אימון אחי נפטר. הסיבה למוות שהוא הקיא בתוך המסכה ונחנק. זה היה חודש לפני שהוא היה אמור להשתחרר.
מילון
בון אפטיט -בתאבון
טנג'יר
עיר בצפון מרוקו, העיר שוכנת בכניסה המערבית למצר גיברלטר, בו נפגש הים התיכון עם האוקיינוס האטלנטי, כ-12 ק"מ ממזרח לכף ספרטל. טנג'יר היא עיר הבירה של מחוז טנג'יר-טטואן.
פלסטינה
ארץ ישראל הישנה
ציטוטים
”חשוב להתמיד בלימודים ולא להתייאש כי זו הדרך להצליח בחיים“