מאגר סיפורי מורשת

שרה וקנין, נולדה בשנת 1954 בקזבלנקה שבמרוקו למשפחת גבאי. היא עלתה לישראל בשנת 1961.

שרה הייתה בת 5 וחצי כשעלתה ממרוקו, היה אסור לספר לשכנים המוסלמים שהם עולים לפלסטינה. היינו צריכים לשמור בסוד וזה היה מאוד קשה לילדה בגיל הזה. מאוד רציתי להיפרד מהגננת אבל היה אסור לי.

שרה וקנין בגיל 5 עם עלייתה לארץ

באחד הלילות העירו אותנו בשתיים בלילה ואמרו לנו להתלבש כי יוצאים לדרך. היינו בדרך לנמל וישר כשהגענו אנשי הסוכנות קיבלו אותנו וראינו אוניה שהייתה מיועדת למסע של פרות וחמורים. האנייה הייתה מזעזעת ומסריחה. הקאתי כל הדרך לצרפת וכך גם גם סבתא ואמא שלי. אבא שלי דאג לנו וכשהגענו לצרפת היינו במחנה של עלייה לארץ ישראל. היינו שבועיים במחנה עד שהגיעה אנייה מישראל.

כשראינו את האונייה היא הייתה מפוארת. קראו לה "ג'רוזלם" (ירושליים). כל האנשים מחאו כפיים והתלהבו מהאנייה.

זכורים לי ההבדלים בין חיי במרוקו לחיי בארץ ישראל. כילדה במרוקו יכולתי לשחק. היה לנו איפה לישון. היתה מיטה לכל ילד והאוכל היה טעים. היינו שבועיים באנייה וכשהגענו לישראל ירדנו בנמל והגענו לפקידה של הסוכנות היהודית. הפקידה החליטה שהשמות שלנו לא ישראלים מספיק וצריך לשנות לנו את השמות. שמי היה סוזן והפקידה שינתה אותו לשרה וכך עשתה גם עבור כל אחד מהאחים שלי. הגיעה משאית ולקחה אותנו לחדרה. קיבלנו בית קטן ללא חשמל. היינו עשר נפשות בבית קטן מאוד אבל ההרגשה הייתה נהדרת כי הגענו לארץ ישראל שחלמנו עליה.

הזוית האישית

שרה מספרת לתלמידות: אגם גרינברג, שירה קרפנקופ, ליה שפירא, את סיפור עלייתה לארץ. התנאים אמנם היו קשים, אבל ההרגשה הייתה נהדרת, כמו ששרה מספרת: "היינו עשר נפשות בבית קטן מאוד אבל ההרגשה הייתה נהדרת כי הגענו לארץ ישראל שחלמנו עליה".

תשע"ז, 2017