מאגר סיפורי מורשת

עוזי מונטאג נולד בשנת 1940בזאגרב (Zagreb) בירת קרואטיה. הוא עלה לארץ בגיל 8 עם משפחתו, התגורר בעכו ולמד בבית הספר החקלאי בנהלל. בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר היה כבן שנה, הוסתר אצל משפחה בכפר ליד זאגרב. הוא שהה אצלה עד תום המלחמה, כשכבר היה בן 5. החיים כילד בכפר השפיעו על גישתו החיובית לחקלאות ובהמשך חייו הפך לאגרונום מקצועי. הוא עדיין בקשר עם צאצאי המשפחה שהוסתר אצלה, ותורם מניסיונו המקצועי כאגרונום לפעילות החקלאית בכפר שבו הם חיים. כיום עוזי גר בקריית ביאליק, חבר בהתאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר, משתתף לעתים במפגשים שההתאחדות מארגנת הן לזכר קורבנות מלחמת העולם השנייה והן לשמירת הפולקלור והתרבות של יוגוסלביה ומשמר את השפה הקרואטית.

הוריו של עוזי לא סבלו את הלחץ הקומוניסטי על יוגוסלביה שלאחר מלחמת העולם השנייה והחליטו לעזוב את המדינה. באותה העת כיהן כיו"ר הפרלמנט היוגוסלבי יהודי בשם משה פאידה, פרטיזן לשעבר, והוא דאג לאישורי עלייה ליהודים. הקהילה המקומית התארגנה, עלתה על האנייה "ראדניק" (Radnik) והגיעה לחיפה בדצמבר 1948.

עוזי כילד קטן

שלא כמו במזרח אירופה, ביוגוסלביה לא התגוררו היהודים בשכונות נפרדות. הם השתלבו עם בני המקום ועסקו במגוון מקצועות. אומנם מספר היהודים הרשאים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה הוגבל, אבל הדברים מעולם לא הגיעו לכדי אלימות. בכל עיר פעלה קהילה יהודית בתיאום מלא עם השלטונות המקומיים. הקהילה, שהייתה מורכבת מספרדים ומאשכנזים, התמקדה בנושאים הדתיים, כמו לימודי קודש, תפילות, נישואים וקבורה. בין האשכנזים לספרדים לא שרר כל מתח, וכולם נחשבו יוגוסלבים.

התאחדות עולי יוגוסלביה לשעבר קמה ב-1935 על ידי דור המייסדים. המטרה הייתה לשַמֵר ולטפח את התרבות, את הספרות, את המסורת, את מנהגי העם ואת לימוד קורותיהן של קהילות ישראל יוצאות יוגוסלביה. לאחרונה יזמה ההתאחדות הפקת סרט בשם "הנשכחים", המספר על השמדת יהודי יוגוסלביה. ביער בן-שמן מתקיים טקס שנתי המאורגן על ידי התאחדות עולי יוגוסלביה. בטקס משתתפים שגרירי הרפובליקות לשעבר של יוגוסלביה, ונציגים מהקהילה מספרים סיפורים אישיים שהם או בני משפחתם עברו בזמן המלחמה.

הזוית האישית

סיפור זה תועד במסגרת מיזם "הגדת העליות" 2019 ביוזמת החברה למתנ"סים בשיתוף תנועת של"מ, המשרד לשוויון חברתי, תכנית הקשר הרב דורי ובית התפוצות.