העלייה של סבתא נינט
בשנת 1956 קיבלה מרוקו את עצמאותה ובאותה שנה נפטר גם מלך מרוקו – מוחמד החמישי. מוחמד החמישי היטיב עם היהודים והאמין כי יש לספק הגנה למעוטים במדינה. מותו והכרזת העצמאות של המדינה עוררו גל של פרעות בקרב היהודים.
זכורה היטב עיירה קטנה שבה נשרפו אסמי התבואה ונשרפו יהודייה. אני זוכרת פחד ממשי בתקופה זו וכיצד נהגנו להסתתר בבתים, לנעול את הדלתות על סוגר ובריח, להגיף התריסים, להצטופף בעליית גג ביתם ולצפות בפורעים מלמעלה שהיו מיידים אבנים ומגיעים עם סוסיהם עד לפתח הבית. בעקבות השינויים שחלו בתחושת הביטחון של היהודים החלה תנועה של יהודים לצרפת ישראל וקנדה. בנוסף, כאשר נוכח השלטון כי היהודים מוכרים רכושם ומעבירים את כספם מחוץ למדינה הוחלט להחרים דרכונים.
גם במשפחתי הוחרמו הדרכונים, אולם אבי שיחד את הפקידים הערביים והדרכונים הוחזרו, אך אבי שלי החליט כי יש לעזוב את מרוקו לאלתר. המשפחה אספה חפצים הכרחיים ופשוט ברחה בעוד כל הרכוש הרב (הבתים והחנויות) נשאר מאחור. אולם, חלק מהרכוש הצליחה משפחתי להבריח, כאשר אבי המיר את כל חסכונותיו לשני מטילי זהב. על מנת להסוות את ההגירה, תוכננה הבריחה לפרטים: אח אחד שלי נרשם לפנימייה דתית באלפים, אני ואח נוסף נשלחנו בליווי מכר מבוגר ל "טיול" בספרד אשר יעדו האמתי היה צרפת.
נשאנו את מטילי הזהב והונחנו לישון עימם מתחת לכר ולשמור עליהם מכול משמר. אני זוכרת היטב את את המתח והלחץ שליוו את האחריות הכבדה שנפלה עלינו בשמירה על כל הרכוש המשפחתי, למעשה. כאשר הגענו בשלום לצרפת שלחנו להורים, כמוסכם מברק בזו הלשון: "גולדה הגיעה בשלום"…
כחודשים מאוחר יותר הגיעו ההורים ושאר בני המשפחה לצרפת. בצרפת שהו כשנה ולאחריה, בשנת 1962 עלינו לארץ בהפלגה על האנייה "תיאודור הרצל".
אניית המעפילים "תאודור הרצל" (ויקיפדיה)
הזוית האישית
סבתא נינט השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדה יואב, בבית הספר הפתוח בחיפה.
מילון
המלך מוחמד ה-5מלך מרוקו שהטיב עם היהודים. "מוחמד החמישי בן יוסף (בערבית: محمد الخامس; 10 באוגוסט 1909 – 26 בפברואר 1961), סולטאן מרוקו תחת כיבוש צרפתי בשנים 1927-1953, ומלך מרוקו העצמאית מ-1955 עד 1961. נחשב לאבי האומה המרוקאית ומשחררה מהקולוניאליזם הצרפתי". ויקיפדיה
תיאודור הרצל
תיאודור הרצל הייתה אוניית מעפילים שאירגן המוסד לעליה ב'. נקראה על שמו של המנהיג הציוני בנימין זאב הרצל.