מאגר סיפורי מורשת

שמי קלודין, עליתי בשנת 1951 לארץ ישראל. עליתי מתוניס לצרפת באניה כשאני הייתי בת 3 וחצי, עם אמי ואבי. שהינו בצרפת שלושה חודשים, חיכינו לאנייה שתיקח אותנו לארץ ישראל. כשהגיע הזמן האנייה "נגבה" הגיעה והפלגנו לארץ.

ההפלגה נמשכה שבוע ימים. אמא שלי הייתה בהיריון והיא הקיאה כל הדרך לארץ. סבא רבא שלי סיפר לסבתא שלי שהוא עזר לאנשים לשטוף פנים, וללכת לשירותים ועוד כי רבים לא הרגישו טוב. אחרי שבעה ימים קשים מאוד הגענו לנמל חיפה ולקחו אותנו במשיאות לשער העלייה. (היום קוראים לזה מחנה עתלית).

בשער העלייה האנשים סיפרו אחד לשני את סיפוריהם. המשפחה שלי לא קיבלה את ה"אבק", ה- DDT (התרופה הזאת הייתה נגד כינים). בשער העלייה היו הרבה אוהלים והכניסו לאוהל אחד המון אנשים וילדים. היו חסרים לנו בגדים, אוכל, מים ופרטיות…אחרי כמה חודשים לקחו אותנו שוב במשיאות למעברת בני ציון.

מעברת בני ציון

במעברת בני ציון לא היה כלום, רק חול וחול, ומי שהגיע לשם קיבל אוהל. אני הגעתי למעברה עם המשפחה שלי והיינו המשפחה העשירית שהגיעה לשם. היינו באוהלים שלושה חודשים ואחר כך הקימו צריפים והעבירו אותנו לצריפים.

החיים לא היו קלים בצריפים: לא היו מים בצריפים, לא היו שירותים – רק בחוץ! (קראו לשירותים קליעה בול). כשהיו רוחות וגשמים עפו מלא צריפים ואנשים היו בגשמים עד שבא האחראי על הבתים ואז העבירו אותם למקום אחר עד שבנו צריף חדש. אכלנו רגיל וגם שתינו רגיל אבל היו צלחות מאלומיניום, פתיליות לבשל ופרימוס שהדלקנו ממנו אש ובישלנו עליו.

בחורף לא יכולנו להתקלח אז היינו לוקחים מים הביתה ומחממים בפתיליה. שטפנו את הכלים בחוץ והיו ברזיות לכל האורך ושם היינו שוטפים את הכלים ומכבשים כביסות. בשנת 1956 התחילו לבנות את הישוב חרוצים.

בחרוצים

בגן בחרוצים היינו הרבה ילדים. שיחקנו במשחקים, השתוללנו בחצר הרבה מאוד. הייתה לנו גננת בשם יהודית והיא הייתה נחמדה מאוד והיא הייתה באה לגן מאודים ברגל. אחרי הגן אני עליתי לכיתה א' בבית הספר בחרוצים. בכיתה היינו בערך 30 תלמידים.

כשהגעתי לכיתה ב' החליטו להעביר אותנו לבית הספר בבני ציון ושם המשכנו עד כיתה ח'.בחרוצים היה מאוד כיף בבית הספר ובבני ציון לא. בבית ספר בבני ציון ילדי בני ציון הסתכלו עלינו כאילו אנחנו משהו אחר מהם.   אנחנו היינו ספרדים, והם חשבו שאנחנו מעולם אחר. היו המון אפליות.

בחגים היה מאוד קשה כי היינו מקבלים תלושים לכל משפחה והכל תלוי בגודל של כל משפחה. כל הילדים בזמן הצנע היו עומדים בתור לקבל אוכל כגון: בשר, ביצים, קמח תירס ועוד…..כמה משחקים ששיחקנו:

ג'ולות, קלאס, קפיצה בחבל, דג מלוח, מחבואים.

הזוית האישית

קלודין: לי היה ממש כיף, נהניתי מאוד מכל רגע. אני וליעם מאוד התחברנו. ליעם: אני נהניתי מאוד ולמדתי המון דברים חדשים על סבתא שלי.