העלייה מרומניה
סיפור עלייתה לארץ של אדריאנה וולפינגר
מעיר הבירה של רומניה- בוקרשט.
במשפחה שלי היו שלושה ילדים, אבא ואמא. הייתי הילדה
הבכורה במשפחה.
כיום אחיי נמצאים בארץ ולשניהם יש משפחות מגובשות עם ילדים ונכדים.
עליתי לארץ מבוקרשט שברומניה ב18 לינואר 1970 עם
בעלי זאב ובני נתן בן כשנתיים.
יצאנו מרומניה אחרי קשיים רבים בגלל הממשל
הדיקטטורי שלא נתנו ליהודים לעלות לארץ ישראל ויצאנו בלי אזרחות ושגרירות.
ישראל
שילמה לממשל $ 500 בשביל כל אזרח יהודי שיצא מרומניה.
בנמל התעופה הרומני "אוטופני" עשו
עליי חיפוש גופני והרגשנו שיצאנו משם כמו גנבים.
בנמל התעופה, בדרך למטוס, המסלול היה מושלג בגובה
של 20 ס"מ ואחרי שעתיים וחצי שהגענו לארץ ישראל.
הייתה שמש וחום של 17 מעלות
צלזיוס.
בארץ ישראל קיבלנו תעודת עולה.
ב6 למרץ 1970, כשישה שבועות אחרי העלייה נולדה
בתי פנינה אמא של אילי ואשתו של רוני.
גרנו בצפת אצל ההורים של זאב והוא התחיל לעבוד
כרופא נשים בבית החולים "רמב"ם" שבחיפה.
אני לא למדתי עברית והקליטה שלי הייתה מאוד קשה
בגלל שלא נכסנו לאולפן ללמוד מסודר.
כעבור חצי שנה קיבלנו דירה מהסוכנות בעיר חיפה
והמשפחה התאחדה.
בפברואר 1972 עברתי לגור בדירה בתל-אביב בעקבות בעלי שכבר עבד שנה
בבית חולים "איכילוב".
אני גידלתי את ילדיי והייתי בהיריון עם בני
מיכאל שהיום הוא כבר בן 42.
לבני נתן ולאשתו ורד שגרים בנווה סביון יש שלושה
ילדים ושמם: חן-בת 16, זיו-בן 14 ואור-בת 8.
לאילי נכדי היקר יש ארבע אחיות ושמם: לי-בת 13,
אוריה-בת 6.5, שירה-בת 5 והילה בת שנתיים.
למיכאל ולמיכל אשתו יש שלושה ילדים ושמם: גל-בת
9, תומר-בן 8 ואילון-בן 6 וחמישתם גרים באבן-יהודה.
הילדים שלי למדו באוניברסיטה ועובדים במקומות
מכובדים וגרים בבתיהם.
כשבני הקטן היה בן 4 התחלתי לעבוד כאחות מוסמכת
בבית החולים תל- השומר.
בגלל שהיו לי ילדים קטנים הזקוקים לטיפול תמידי, עברתי לעבוד בקופת חולים "כללית" ועבדתי שם 27 שנה ואחר כך יצאתי
לפנסיה.
מילון
עלייהמונח מרכזי בתרבות היהודית, המציין את הגעתם של יהודים לארץ ישראל
ציטוטים
”אני לא למדתי עברית והקליטה שלי הייתה מאוד קשה“