מאגר סיפורי מורשת

העלייה מרומניה והקמת משפחה בארץ – הסיפור של סבתא אלקה

סבתא אלקה נולדה לפני 74 שנים (נכון לשנת 2018) שתי שנים אחרי כן נולד האח של סבתא, דוב, ושניהם נולדו בעיר גאלאץ ברומניה, את השם אלקה נתנו ההורים מהרעיון של שם העץ האהוב באוקרינה. העיר גאלאץ נמצאת בשפך הדנובה לים השחור.

הדנובה הוא הנהר הגדול שעובר לרוחב כל אירופה. כשהדנובה נשפכת לים יש שמורת טבע עם הרבה בעליי חיים. הנושא הזה ידוע לסבתא מביקורים מאוחרים במקום. בגיל שנתיים עברה המשפחה לעיר פלוישט הקרובה לבוקרשט כדי להתקרב למשרדים ולקבל אישורי עליה לישראל.

בעיר החדשה הם גרו ליד מגרש גדול שכל קיץ הגיעה אליו לונה פארק ששימש למשחקים וביקורים, במגרש הזה סבתא שחקה עם הילדים בשכונה גם כשהלונה פארק לא היה במקום.

בשנת 1950 עלתה משפחתה של סבתא לארץ. לקראת העלייה עשו לסבתא תספורת קצרה כי הם נוסעו לאפריקה. ישראל נחשבה לארץ חמה מאוד ופראית. שנת 1950 הייתה שנה קרה מאוד עם סופות ושלג. ההורים של סבתא הכירו רומנים וותיקים שגרו והקימו את זיכרון יעקוב. זה היה מזל גדול כי תודות לקשרים האלו, ההורים לא גרו במעברה של זיכרון אלא שכרו דירה במרכז המושבה, בחאן מתקופת התורכים שקיים עד היום ויש בו מסעדה וחנויות. שם הייתה החצר שבה גדלה סבתא ובמחסן גידלה בעלי חיים קטנים ובמיוחד בז שהיה מבוית. השכנה הקרובה הייתה חברה קרובה ולאביה היו שני סוסים בלגיים שקטים ובכל יום סבתא והילדה של השכנים רכבו על הסוסים לכיוון האחו כדי שהסוסים יאכלו עשב וינוחו חוץ מהבילוי עם החברה ועם בעלי החיים סבתא מאוד אהבה לקרוא ספרים.

סבתא למדה בבית הספר הקרוב לבית במרכז המושבה. היום בית הספר הזה הפך למוזיאון של תולדות המושבה ומציינים שם גם את הקמת הסתדרות המורים בישראל. אחרי כיתה ז' סבתא עברה לגור בטבעון עם משפחתה. את כל שנות התיכון בילתה בטבעון יחד עם פעילות רבה בתנועת הנוער העובד והלומד. הם החליטו בתנועה על הקמת גרעין והתגייסות לנח"ל (נוער חלוצי לוחם). בנח"ל סבתא פגשה את סבא איציק (יצחק) יפה הירושלמי שהצטרף לנח"ל. בצה"ל היה לסבתא כיף ובמיוחד אהבה את האימונים בטירונות הארוכה, ואת מטווחי היריות שבהם הסתבר שסבתא קולעת היטב למטרה.

אחרי השירות הצבאי שבמסגרתו הגרעין הקים קיבוץ חדש ליד אילת סבתא וסבא החליטו שהם מבוגרים מספיק כדי להקים משפחה. אחרי שנתיים עם סיום מלחמת ששת הימים סבתא ואחריה גם סבא עלו לצפון כדי ללמוד. סבתא למדה באורנים, מורה לטבע וסבא למד בטכניון אלקטרוניקה ומחשבים. בינתיים החליטו לגור בקיבוץ אלונים, ה"בינתיים" הזה נמשך 46 שנים. הגיעו לאלונים עם הבת הגדולה שהייתה אז בגן, אוסנת. באלונים נולדו עוד ארבעה ילדים סך הכל חמישה ילדים במשפחה. הבת השלישית הייתה מורג אמא שלי ומה שאיפיין אותה שנראתה כמו ילדה מסינגפור אבל היא תמיד הייתה שלנו ממש.

סבתא אהבה ללמוד וללמד ולכן המשיכה בכך לאורך עשרות שנים. שש שנים לימדה כיתות יסוד באלונים, 16 שנים לימדה גאוגרפיה ופיזיקה בכתיבת הביניים ובמקביל התחילה ללמד באורנים 20 שנה. לפני שבע שנים לאחר שכתבה עבודת דוקטורט וסיימה לרכז את תכנית הסטאז' בהוראה יצאה לפנסיה בשמחה.

סבתא יזמה הקמת פורטל-אתר מידע לגיל השלישי

קישור לאתר שסבתא אלקה הקימה: "מעגלי החיים+ 60 שנות זהב" 

הזוית האישית

זואי מירון: אחת החוויות הייתה כתיבת סיפור העלייה, וללמוד על חייה וההיסטוריה של סבתא אלקה