מאגר סיפורי מורשת

סבתא אהובה עולה מפרס לישראל בשנת 1950

נולדתי בפרס היום איראן, לבית משפחת כהן בשנת 1946 בעיר הבירה טהראן. היינו משפחה עשירה מאוד אמא פרידה הייתה מורה ואבא סלומון היה סוחר.

יום אחד הערבים החלו לרדוף את היהודים ואנחנו ברחנו והשארנו את כל רכושנו, נסענו ברכבת עד טורקיה ומשם  הגענו בהפלגה לישראל. הגענו למעברה בפרדס חנה, שם גרנו באוהלים. ההתאקלמות בארץ הייתה מאוד קשה, בשנת 1951, המצב בארץ היה קשה מאוד: לא היו כבישים, לא היה חשמל, בחורף האוהל היה מתמלא במים.

אני זוכרת כילדה את מבצע סיני זו הייתה מלחמה ראשונה שלי בארץ. באזור שגרנו לא היו מקלטים, היינו צריכים למלא שקים בחול ולהגן על עצמנו ועל הבית. מאז עברנו הרבה מלחמות – הייתי במלחמת ששת הימים, מלחמת שלום הגליל וצוק איתן אך ממלחמת העולם השנייה ומהשואה הצלחנו להינצל כי היינו בפרס.

בגיל 12 הלכתי לקיבוץ הגושרים. בקיבוץ למדנו ועבדנו. לאחר מכן המשכתי ללמוד, למרות המצב הכלכלי הקשה המשכתי לימודי, למדתי להיות גננת. אני ובעלי למדנו ביחד בבית הספר התיכון, שם הכרנו והיינו חברים. בגיל 18 התגייסתי לשרות הצבאי, הייתי בצבא בתפקיד פקידה בחיל הים. בעלי היה מפקד על הטנק בגולני. התחתנו לאחר השרות הצבאי ובזכות זה הפכנו למשפחה גדולה, ילדים, נכדים ונינים.

הייתי בשלנית טובה וגננת ועכשיו תוכלו למצוא אותי בבית הגמלאים בגינת אלכס.

הזוית האישית

שני: אני מאוד נהנתי להפגש עם סבתא מידי פעם ולעבוד איתה וללמד אותה הרבה דברים על המחשב וללמוד גם דברים וסיפורים ששמעתי ממנה.

אהובה: אני נהנתי מעצם החוויה להיות עם הנכדה שלי שעת איכות ביחד ובכל האווירה הנעימה בקבוצה.