מאגר סיפורי מורשת

שמי ורד, נולדתי בטהרן, עיר הבירה של פרס (איראן). למדתי 12 כיתות בהצלחה רבה בבית הספר "אליאנס". בנוסף ללימודי העברית למדתי בהצטיינות גם את השפה הצרפתית.

בשנת 1969, כאשר הייתי בת 20, החלטתי לעלות ארצה, אך נתקלתי בהתנגדות חריפה של ההורים שלי שלא היו מוכנים לשלוח ארצה נערה צעירה לארץ זרה לבד.

לאחר שכנועים רבים, בשנת 1970 עליתי ארצה עם עליית הנוער "חלוץ". לא ויתרתי, והצלחתי להשיג את המטרה שלי.

הגעתי לבאר שבע, למרכז קליטה. למדתי באולפן. כאשר סיימתי את לימודיי באולפן נרשמתי ללימודי הוראה במרכז הארץ.

מאחר והייתי לבד בארץ התגוררתי בפנימייה. בסיום לימוד ההוראה הגעתי לדימונה ושם חינכתי שנתיים את תלמידי כיתות א-ב.

בשנת 1971 הצטרף אלי חברי שנשאר באירן, שלימים הפך לבעלי.

נולדו לי 4 ילדים, 2 בנות: מורן ומיטל, 2 בנים: אלעד ואוהד.

יש לי 12 נכדים מקסימים.

כיום אני גרה בבאר שבע, פנסיונרית של משרד החינוך.

הזוית האישית

סבתא ורד: מאד נהנתי מהתכנית. למדתי על אורי ואורי למדה עלי הרבה דברים חדשים בכל מפגש. הגעתי לבית הספר בהתרגשות רבה. כל הכבוד למרב אלפסי שהובילה בצורה יוצאת דופן את התכנית. זוהי תכנית שחשובה מאד לחיבור בין דורות. אורי: נהנתי לכתוב עם סבתא את הסיפור. נהנתי להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי כי זו פעם ראשונה שלי בתכנית. חיכיתי למפגשים איתה אך הצטערתי שבגלל הקורונה התכנית הופסקה.