מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי, אבי דלומי, נולד בבצרה שבעירק. עלה ארצה בגיל 4 מעירק, בשנת 1950, על רקע גירוש היהודים ע"י השלטון.

בשנים הראשונות סבא גר במעברות, באוהלים. סבא גדל במעברת גלילות על יד הרצליה.

הוא מספר על התקופה, "מתעוררים בבוקר, הולכים לאשכול ברזיות ועומדים ליד שכנים רבים לרחוץ פנים ולצחצח שיניים, ברחבי המעברה היו פזורים בתי שימוש ציבוריים בסגנון "בול קליעה", וכדי להתקלח ממלאים דלי במים ושופכים על הראש. בבתי הספר למדנו בשתי משמרות, חלקנו למד בשעות הבוקר וחלק אחר הצהריים".

באותה תקופה המדינה חילקה תלושי מזון לרכישת מזון בסיסי כמו ביצים חלב ולחם.

בנסיעה מחוץ לעיר היו עוצרים את האוטובוסים בדרך ועורכים בהם חיפוש אחר מבריחים.

הגשמים שירדו בחורף יצרו הצפות, מים חדרו לאוהלים וחלקם התמוטט.

הגשמים העזים הניבו פריחה יפה, המרחב שבין הרצליה לתל אביב היה זרוע בשדות פרחי בר שגובהם עלה על קומתנו אז. סבא וחבריו שזרו מהחרציות כתרים והתחבאו ביניהם זה לזה.

היו אז גם פרדסים. המרחב העמוס היום בבנייה, היה כולו ירוק, כאשר פה ושם גדלו נרקיסים, ופרשים רכובים על סוסים הסתובבו בפרדסים.

במשך שנתיים למד  סבא בבית ספר יסודי, ברנדייס בכפר שמריהו, הוא הלך כל בוקר ברגל יותר מחצי שעה ופגש בפתח בית הספר ילדים אחרים מכיתתו שהגיעו עם מכוניות פאר נהוגות על ידי נהג שכיר.

היה לי מאד מעניין לשמוע את סיפור העלייה של סבא שלי. דרך חייו שונה לחלוטין מכל מה שמוכר לי.

הזוית האישית

היה לי מאד מעניין לשמוע את סיפור העלייה של סבא שלי דרך חייו שונה לחלוטין מכל מה שמוכר לי. מדהים לגלות שתקופת הילדות שלנו הייתה שונה כל כך למדתי הרבה והיה כיף לכתוב את העבודה אני מאחל לסבא שלי בריאות איתנה ועוד הרבה שנים יפות