מאגר סיפורי מורשת

אני נולדתי בכפר סוס שבמרוקו, גרתי בביתי עם אחי דוד ואמי סוליקה, עקב מות אבי בהיותו צעיר. אחרי מות אבי, אמי התחתנה עם רפאל עמר והולידו בן בשם דניאל.

בגיל 4, לקחו אותי קבוצת חרדים לישיבה בפיובלן, בצרפת. אבי החורג, אמי ואחי הקטן עלו לארץ, אבל ירדו מהאנייה במרסיי למשך 3 חודשים וביקשו לראות אותי והביאו אותי מפיובלן  למרסיי להיפגש אתם ולראות אותי. כשנפגשתי אתם התחלתי לבכות ובקשתי מאמי ומאבי החורג לעלות אתם לארץ ולא להחזיר אותי לישיבה, הם הסכימו וסדרו לי מסמכים הדרושים לעלייתי ארצה, אבל היה להם תנאי: שאני לא הולך אתם לבאר שבע, אלא ישירות לכפר חב"ד. בכפר חב"ד, הייתי כ- 3 חודשים ואחרי זה ביקשתי מהם שייקחו אותי לבקר את דודתי אליס, שגרה ברחוב פרישמן שבתל אביב. לאחר שבוע, ביקשתי ממנה שתיקח אותי לבקר בבאר שבע את הוריי. כשבאתי אל הוריי, בכיתי והתחננתי אליהם שישאירו אותי בבאר שבע ולא בכפר חב"ד. בהתחלה הם גרו במעברה במשך 3 חודשים, אחר כך העלו אותנו לשכונה ד,' בדירות רכבת.

בהיותי בן 11, הכרתי ילדה קטנה בשם תמר ברטפלד, שעלתה מפולין עם משפחתה. היינו משחקים בשכונה ביחד בכל מיני משחקים. שנה אחרי זה, ההורים שלי אסרו עליי להיות בקשר אתה בגלל שהיא הייתה אשכנזית ואני הייתי מזרחי. אני ותמר לא הקשבנו להורינו וברחנו יחד לשכן, שקיבל אותנו באהבה למשך שנה. אחרי שנה, שלא התראינו עם הורינו הם מצאו אותנו והסכימו לחברות שלנו. בגיל 18, התגייסתי לצבא וכשסיימתי את שירותי בצבא, התקבלתי לעבוד בכימיקלים לישראל, במפעל תרכובות ברום ותמר עבדה בסורוקה עד יציאתה לפנסיה ולאחר שנה, התחתנו ורכשנו ביחד דירה של 42 מטר, באביה השופט, שבשכונה ד' ושם הבאנו את ששת הילדים שלנו: הבכור מרדכי לוי (מוטי) על שם אבי, אליזבת (ליזה) על שם אמה, רפאל (רפי) על שם אבי החורג, רפאל עמר, אופיר, רויטל ואייל, ושם גרנו 11 שנה, עד שרכשנו דירה אחרת בשכונה ה', שהייתה 120 מטר ועברנו לגור בה. לאחר כמה שנים, מכרנו את הדירה ועברנו לגור בשכירות בנווה נוי, למשך 3 שנים ואז רכשנו עוד כמה דירות ובהן דירה באשדוד.

כשרכשנו, תמר ביקשה לראות את הבית כי עדיין לא סיימו את העבודה בבניין דומה לשכנים, אז החלטנו לראות את הדירה של השכנים ושאלנו אותם איך זה לגור כאן, הם ענו שיש בעיה עם העובש עקב חוסר שמש, אז תמר אמרה שבגלל זה היא לא רוצה לגור שם. אז רכשנו דירה אחרת בלהבים והחלטנו להישאר עד עצם היום הזה. לצערי הרב לפני שנה וחצי, אהובתי יקירתי תמר, הלכה לעולמה. ילדיי ביקשו ממני לעשות כל מאמץ להתחבר לבת זוג, כדי לא להיות לבד, לי זה לא הפריע, אך הסכמתי להתיידד עם נשים, אבל לא יכולתי כי נזכרתי בתמר. מה שכן הסכמתי, זה לקבל סטודנט שגר בירושלים ולומד באוניברסיטה בבאר שבע. אבל זה הפריע, כי הייתי צריך לשנות את דרכי כדי לא להפריע לו ללמוד, ואחרי 8 חודשים, ביקשתי להפסיק עם הסטודנט וכיום אני גר לבד בדירה בלהבים.

לפני 4-5 שנים, התחלתי להצטלם לתכניות טלוויזיה. זה התחיל כשהתקשרה אליי כלתי ושאלה אם אסכים להצטלם לתכנית טלוויזיה, הסכמתי, וכששאלתי את תמר אשתי והיא גם הסכימה. התכנית הראשונה שבה השתתפנו הייתה מלחמת המינים. לאחר שהצטלמנו לתכנית התחלנו להופיע בעוד תכניות, כמו: "יום האהבה" ששודר בערוץ 10, "הצנרת" ששודר בערוץ 13, ועוד.

לאחר מכן התחלתי לצלם קליפים שלי שר ולהעלות את זה ליוטיוב. היו לי הרבה לייקים, ואחר כך, הנכד שלי רון התקשר אליי וסיפר לי ש- 11,000 אנשים עשו לי לייקים ותגובות.

יום אחד הבת שלי ליזה אמרה לי שאני צריך לקחת את הבת שלה, דורון, לרופא ביחד אתה. הסכמתי, ואז נכנסנו לבית וראיתי את משה פרץ בתוך הבית. הייתי מופתע לגמרי ושרנו ביחד את הפזמון של השיר "זיקוקים". גם כששרתי ביחד עם משה פרץ, אז צילמתי כששרנו והעליתי את זה ליוטיוב. כמו כל פעם שהעליתי סרטון בו אני שר, היו לי הרבה לייקים ותגובות. בגלל שהיו לי כל כך הרבה צפיות הופעתי בצנרת וסיפרתי בתכנית את דרכי של העלאת סרטונים לרשת. אחרי שסיימתי את התכנית (הצנרת), התקשרה אליי פקידה של ערוץ 2, ושאלה אם אני אוכל להשתתף בתכנית "אהבה ושקרים", הסכמתי ובאתי עם הבת שלי ליזה שגם היא עברה אודישן, אבל בסוף לא רצתה להמשיך להשתתף בתכנית. אני הסכמתי, ואחר כך שלחו לי תמונות של 10 נשים, שהייתי צריך לבחור אחת מהן ולהופיע ביחד אתה בתכנית.

בתי ליזה בחרה את האישה שהייתי צריך להופיע אתה בתכנית. אחרי שהתחילה התכנית גילו שהאישה אתה השתתפתי בתכנית לא עמדה בקצב שלי, כלומר, לא התאימה לי. אחר כך, שלחו לי שוב 10 תמונות של נשים שהייתי צריך להופיע איתן. אתה הצלחתי להופיע, והתחילו לצלם אותנו בתל אביב כזוג, קנינו לה שמלה ופרחים. כשסיימנו את התכנית, הודיעו לנו שזכינו מקום ראשון בתכנית. כיום אני עושה עם אביבית בר זוהר ועם עוד אישה תכנית חדשה, שעדיין לא יודעים מה השם שלה.

יום אחד, לפני כמה חודשים התקשר אליי דני אחי ואמר לי שיש לי בת דודה. אני אף פעם לא ידעתי שיש לי בת דודה וממש הופתעתי לשמוע את זה. אז נפגשתי אתה ונוצר קשר משפחתי לאחר שלא התראינו כמעט 50 שנה, ואנחנו מכירים חודשיים. אני הכרתי לה את הילדים והנכדים שלי והיא הכירה לי את הילדים והנכדים שלה.

סיפורים מהעבר

אני ותמר אשתי, ביקרנו בארצות הברית והגענו ללוס אנג'לס, פתאום תמר נעלמה לי והתחלתי בחיפושים ואז אני רואה אותה מדברת עם שוטר ואומרת "my husband", המילה היחידה שידעה באנגלית. אז אני מגיע ומושך אותה, ובקשתי שלא תעלם לי שוב. אבל מיד זה קרה שוב ולקח לי שעות רבות למצוא אותה וזאת הייתה דרכה.

בטיול להולנד נחתנו בצרפת ושם קבלתי טלפון מהבן הבכור שלנו, הוא סיפר שאימא של תמר נפטרה והתחלתי לחשוב מה לעשות כדי שתדע. זה היה בשבת וכל המשרדים היו סגורים ולמחרת כמובן גם הכול סגור וחיפשתי משרד של אל על אף שזה סגור ראיתי מס טלפון וצלצלתי ובקשתי טיסה דחופה וסודר, אבל ללוויה לא הצלחנו להגיע.

הטיול לצפון עם נכדי

לפני כמעט 15 שנה, לקחתי את נכדיי לצפון מהשעה ארבע בבוקר ובחזרה עקפתי פקק ונכנסתי ברכבי לבוץ עמוק. הנכדים ישנו שנת ישרים, ואז יצאתי והתחלתי בכביש לנסות שיעצרו לי ויעזרו להסיע את הילדים לבאר שבע. ואז עצר לי רכב סמיטריילר עם המספר הירוק של עזה. עצר ואמר לי אני מותח כבל והכול יהיה בסדר, ואז הצליח וניסיתי לפצות אותו בתשלום. הוא סירב ובקשתי את המספר טלפון ונתן לי ואני הזמנתי אותו עם כל המשפחה לארוחה וביום שנקבע לנו, העזתים שרפו 50 אוטובוסים וכמובן שאין יוצא מעזה היה הסגר. ולימים, מתוך היותי עובד בחברה תרכובת ברום, יצאתי ברכב החברה למשרדים בבאר שבע ועל הכביש עמד זקן בשמש. עצרתי ועלה איתי ולשאלתי אם הוא מהשבט. לא אני מעזה ואז התחלתי לספר לו את הסיפור עם האיש. שעזר לי בחילוץ ואז להפתעתי עונה שזה הבן שלו! הייתי המום והוצאתי 200 שקל שהיו בכיסי ובקשתי שיעביר לבנו וסירב.

לא יאומן כי יסופר!

הזוית האישית

סבא מכלוף: אני שמח שבכל מפגש, נזכרתי בכל מה שקרה לי בעבר ואני מצטער על כך שלפני שהתחלתי לבוא למפגשים לא נזכרתי בכל מה שקרה לי בעבר ואני שמח שאפשר לתעד את כל מה שעברתי בילדותי. אני מאחל לשני, שתמיד תזכור את ילדותה ושתוכל לתעד כל מה שחוותה.

שני מאחלת לסבא: שימשיך לזכור את כל הדברים שסופרו ושימשיך לחיות באושר.