מאגר סיפורי מורשת

שמי חנה, מקור שמי חלה, נידה –  הדלקת נרות. על שם סבתי מצד אמי. אבא שלי נהג לקרוא לי חניונה. שם משפחתי לפני נישואי היה ברששת ושונה לכהן כשהתחתנתי בתאריך 12.3.75  לאהרון כהן. נולדתי ב- 7.1.1955. נולדתי במרוקו במדבר סהרה.

עלינו ארצה בשנת 1961 בחודש דצמבר. עלינו לצפת ושם גדלתי, חונכתי והתחתנתי ואני גרה שם עד היום. אני ילדה שלישית במשפחה, הרגשתי מעט מפונקת, קבלתי יחס ואהבה מכל האחים. אנחנו שבעה אחים במשפחה: מאיר, מרים, אני, אליהו, יעל, יפה ואילנה. שני אחים שלי נפטרו מאיר ואליהו ז"ל.

גדלתי בצפת, בבית קומות – בקומה השלישית. בבית היו שלושה חדרים, מטבח ושרותים. תשע נפשות גדלו בבית ודיברנו בשפה העברית. בדרך, בשביל המוביל לביתנו היה בית כנסת בשם "רבי מאיר". בירידה במדרגות בפניה הייתה מכולת בשם "אבורמד".

ההסתגלות לחיים בישראל

נולדתי במרוקו ועליתי לארץ בשנת 1961, הייתי בת 5 כשעליתי לארץ עם כל המשפחה, הקליטה הייתה פשוטה וקלה עבורי. הסיבה שבגללה עלינו ארצה הייתה מתוך אידאולוגיה ציונית, העיר הראשונה שאליה הגענו הייתה העיר צפת ושם גם נשארנו לגור עד היום.

לא חוויתי קשיי קליטה בגלל הגיל הצעיר שבו עליתי ארצה. בילדותי הייתי בגן חובה שניקרא "גן רותי", אני זוכרת שהאחים הגדולים שלי היו מביאים אותי בכל בוקר לגן בדרכם לבית הספר. בבוקר אחרי שכל הילדים הגיעו לגן היינו מתכנסים ל"ריכוז" ואז משחקים בכייף. לבית הספר שהלכתי קראו "ממלכתי ג'". אני זוכרת את השירים ששרנו בגן ואני שרה עם הנכדים שלי גם היום. המשחקים שאהבתי לשחק עם ילדי השכונה: "חמש אבנים", "המלך אמר", מחבואים, קלאס, גומי, חבל, גם היום משחקים את אותם המשחקי. בילדותי נהגתי לאסוף בקבוקי בושם, עטיפות של קרמבו וסוכריות.

המנהגים המיוחדים שהיו במשפחתי: לנקות, לבשל, לאפות, קניית בגדים חדשים וגם כלים לבית. חגגנו את כל חגי ישראל: פסח, סוכות, וראש השנה בשמחה גדולה. ערכנו שולחן עם סלטים, תבשילים, לחם בית וקינוחים, שרנו המון שירים. החגים שהיו חביבים עלי בילדותי היו סוכות ופסח (למרות הניקיונות), מאוד אהבתי לעזור בהכנת קישוטים לסוכה. בפסח מאוד אהבתי את קריאת ההגדה, שלוותה בהמון שירים ושמחה גדולה. קערת הפסח עברה אצלנו מדור לדור, סבתי העבירה לאימי ואימי העבירה לי ואני לבנותיי, עד עצם היום הזה המשפחה חוגגת את החגים יחדיו תמיד. היום, את ימי ההולדת אנחנו חוגגים כל המשפחה, בארוחת ערב, מסעדה, עוגה מתנות ופרחים.

מהגן עליתי לבית הספר שנקרא "ממלכתי ג'", זכור לי שהייתה לנו מורה בשם מינה שלימדה אותנו את הא'-ב'. זכורים לי שיעורי מלאכה ושיעורי תזונה. בתיכון לא למדתי. בגיל 12 חגגו לי את טקס בת המצווה. ערכו בבית שולחן גדול עמוס בכל טוב והגיעו לחגוג איתי חברים מהכיתה וגם בני משפחה. הייתה מוזיקה וקיבלתי המון מתנות.

מתקופת גיל ההתבגרות זכורים לי: החתונה של אחותי הגדולה ובר המצווה של אחי. עבודתי הראשונה הייתה במפעל "נס קפה" דרך תנועת "הנוער העובד והלומד". מאוחר יותר עבדתי כסייעת בגני ילדים.

כשהייתי בת 12 אמי הכינה לי שרשרת והעבירה אותה אלי, בתנאי שאשמור עליה. שרשרת זו שמורה אצלי והיא איתי עד היום. כשהייתי בת 23 עברתי ניתוח באוזן ובמהלך הניתוח פגעו לי בעצב הפנים. הייתי בטראומה, אך לשמחתי התגברתי עליה.

במהלך השנים ביקרנו בארה"ב מספר פעמים, גם לטיולים וגם לחתונה משפחתית ולבר מצווה וביקור משפחה. טסנו וטיילנו במדינות נוספות: טסנו לסין, מרוקו, איטליה, טורקיה ועוד. נכון להיום אני בגמלאות ואני מאוד נהנית מבישול, אפייה ולבלות המון עם הנכדים.

הזוית האישית

חנה: התרגשתי בכל פעם מחדש להגיע לפעילות ולמדתי הרבה על הקבוצה והנכדה שלי.

אגם: לעבוד עם סבתא שלי, לימד אותי להבין באיזו תקופה היא גדלה ואיזה עבר שונה משלי יש לה. כמה היא מיוחדת ואיזה מזל שהיא הסבתא שלי.