מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה ממצרים

סבתי בחתונתה
סבתי מצולמת בחתונתה
עלייה ממצרים של סבתי ומשפחתה

ההיסטוריה המשפחתית

בסוף המאה ה-19 עם פרוץ הפרעות ביהודי אירופה. משפחתו של ויקטור קליין עברה למצרים,למרות שרצתה משפחתנו לעלות לפלשתינה (כך נקראה באותה תקופה ישראל). משפחת קליין התעכבה במצרים מכיוון שהשלטונות לא נענו לבקשותיהם לקבל אישור כניסה לישראל. במהלך שהותו במצרים פתח ויקטור קליין תעשיית סיגריות, ומצבו הכלכלי היה טוב מאוד. ויקטור קליין הכיר במצרים אישה בשם בלומה ונשא אותה לאישה. אשתו של ויקטור, בלומה, ילדה לו ארבעה ילדים. אחד מארבעת הילדים הנו פישל, סבא רבא שלי, אביה של סבתי רחל.

הסב של אמי אשר נולד בצרפת בשנת 1886, סלומון גליקמן, נשא לאישה את אלטע ורהפטיק, בהיותה בת 13 שנים. כשהייתה בת 14, ילדה אלטע את ביתם הראשונה, בשנת 1902. המצוקה הכלכלית שלהם ושל אנשים רבים, גרמה לירידה מוגברת מן הארץ. סלומון, אלטע ובתם ירדו למצרים. במצרים נולדו להם 4 ילדים נוספים. אחת מארבעת הילדים הנה ליזה (סבתא רבתא שלי, אמה של סבתי רחל. אחותי ליזה קרויה על שמה).

פישל קליין וליזה קלמן הכירו בבית הכנסת היהודי המרכזי ליהדות אשכנז בקהיר. לפישל קליין הייתה חנות בת 2 קומות: בקומה העליונה מכרו נעליים ובקומה התחתונה החנות הייתה בשותפו עם אחיו דניאל.  אלי פישל קליין וליזה קליימן נשארו במצרים. ליזה קליין הייתה עקרת בית וגידלה את ארבעת  ילדיהם: שמואל, דפנה, גיל ורחל סבתי. בשנת 1940 עברו פישל וליזה מהעיר קהיר להתגורר בהליופוליס. שמואל האח הבכור של רחל סבתי למד באוניברסיטה בקהיר רפואה. שאר הילדים למדו בבית ספר לתרבות צרפתית. סבתי רחל החלה ללמוד בבית ספר זה משנת 1954 עד שנת 1955. בסוף השנים 1956, עם תחילת מבצע קדש, התחילו הטרדות בלתי נפסקות כנגד משפחתה של סבתי ובעיקר על שמואל האח הבכור. בנוסף, הגיעה חוליית קצינים לביתם וערכה חיפוש בכל הבית. במהלך החיפוש עצרו את שמואל ופישל, סבא רבא שלי, לחקירת משטרה – וכל זה בגלל היותם יהודים. לאחר כמה שעות ולמזלנו השתחררו שניהם ושוחררו לביתם. לאחר אירוע זה החליטו כל בני לעזוב את מצרים ולעלות ארצה, אולם היה אסור לספר על העלייה לארץ ישראל היות ואז סרבו השלטונות לתת אישור יציאה ממצרים. לכן עזבו סבתי ומשפחתה ליוון.

בשנת 1957 עלו על אניית הרמס ושטו ליוון. משך שהיותם ביוון הייתה כשבועיים בלבד, משם עלו ארצה. משפחתה של סבתי הגיעה לישראל בשנת 1957 לנמל חיפה. מנמל חיפה עברו ישירות למעברה על הרי ירושלים על הר הנקרא קסטל. בתום חודשיים עברו לשכונה בשם 'נחלת עדה' בהרצליה.

בהרצליה סבתי רחל למדה בבית ספר הנקרא ויצמן. את הכיתות ט-יב למדה בתיכון עירוני. לאחר 12 שנות לימוד סבתי התגייסה לצבא והייתה אחות. אחרי השירות הצבאי סבתי הלכה ללמוד תואר בסיעוד וסיימה שני תארים בסיעוד. לאחר מכן סבתי התקדמה להיות אחות בביה"ח בילינסון ולאט לאט התקדמה לתפקיד אחות ראשית במשמרות ערב ולילה. כיום סבתי בפנסיה ומבלה עם כל בני דודי אחיי. לפעמים אחרי בית הספר ביום שישי היא ודודתי מכינות משהו טעים..

הזוית האישית

רחל קפולסקי השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי נכדה עדיאל. התכנית נערכה בחטיבת הביניים על שם בן גוריון בפתח תקווה, התשע"ט.

מילון

מעברת הקסטל
בפברואר 1951 הוקמה מעברת עולים - "מעברת הקסטל", באזור הקסטל מדרום לכביש ירושלים-תל אביב. המעברה ובה כ-400 צריפי-פח, קלטה עולים מעיראק וכורדיסטן שהגיעו במבצע עזרא ונחמיה. כשנה לאחר קליטתם הוקמו מבני קבע במורדות המזרחיים של הגבעה עליה שכנה המעברה, מעבר לכביש המוביל אל צובה. רוב שוכני המעברה עברו למבני הקבע, שהיו ליישוב בעל אופי כפרי המשלב משקי עזר ושמו "מעוז ציון". (ויקיפדיה)

ציטוטים

”מנמל חיפה עברו ישירות למעברה על הרי ירושלים על הר הנקרא קסטל“

”עם תחילת מבצע קדש התחילו הטרדות כנגד משפחתה של סבתי והגיעה חוליית קצינים לביתם שערכה חיפוש בכל הבית“

הקשר הרב דורי