מאגר סיפורי מורשת

סבתא עדנה (לינדה) ז"ל עלתה לארץ מחאלב שבסוריה בהיותה בת 7 עם אחיה יהודה ז"ל שהיה בן 8 וחצי. לאור מצבם של היהודים בסוריה, היה חשש כבד להתנכלויות וחטיפות יהודים. היהודים בסוריה חיו בפחד מתמיד משכניהם המוסלמים. זה היה אחד השיקולים העיקריים של רוזה ורפאל ששון ז"ל, ההורים של יהודה ועדנה, לאפשר את עלייתם לארץ במסגרת "עליית הנוער" .

הפרידה מההורים הייתה קשה, וכך גם הדרך לישראל: הם צעדו ברגל עד לגבול בין ישראל לסוריה ושם אספה אותם משאית שהסיעה אותם לתוך הארץ. עם הגיעם לארץ הם הופרדו: יהודה נשלח לישיבה בחדרה, ועדנה למשפחה מאמצת בקיבוץ "להבות חביבה". המשפחה קיבלה אותה בהמון חום אהבה ודאגה לכל צרכיה. כמו כן נתנה לסבתא את שמה העברי: "עדנה". היא חייתה אצל המשפחה המאמצת כ -7 שנים, כשאחיה יהודה דואג לבקרה בכל שבוע שבועיים. לאחר 7 שנים הגיעו הוריה לארץ עם יתר ילדיהם ולקחו לחיקם בחזרה את עדנה ויהודה אחיה ז"ל.

גם כאן הייתה פרידה קשה והפעם – מהמשפחה המאמצת.

הזוית האישית

זהבה ונועם: מאוד נהנינו לעבוד ביחד. העבודה לוותה בהתרגשות ומעט עצב אך גם שמחה ואהבה.