מאגר סיפורי מורשת

אנה שימחוביץ' פרל נולדה בשנת 1986 במינסק, בירת בלרוס, ועלתה לארץ בשנת 1990, כשהייתה בת 4, עם הוריה, אחותה וסבתה.

אמה של אנה, ליליה, עברה את המבחנים ללימודי הוראה, אך לא יכלה ללמד בכפרים משום שהעבודה כמורה הייתה מיועדת למקומיים בלבד. משום כך הלכה לעבוד במפעל אלקטרוניקה ושם פגשה את אביה של אנה, שעבד כמהנדס אלקטרוניקה. זו לא הייתה פגישתם הראשונה; עוד כנערים הם נפגשו בקייטנות הקיץ. הם נישאו בשנת 1979, ושנה לאחר מכן נולדה רימה, אחותה של אנה.

החיים במינסק לא היו קלים, שכן הייתה שם אנטישמיות סמויה. בשנת 1986, השנה שבה נולדה אנה, חל מפנה בחיי המשפחה בעקבות פיצוץ הכור האטומי בצ'רנוביל. על האנטישמיות וההרגשה שאין עתיד כלכלי וחברתי בבלרוס, התווסף כעת החשש מפני הנשורת הרדיו-אקטיבית. הוריה של אנה החליטו לעלות לארץ ברגע שיתאפשר להם, ובינתיים החלו ללמוד עברית ולהתכונן. כעבור ארבע שנים, עם פתיחת שעריה של ברית המועצות, בעידן שלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב, עלתה המשפחה לארץ. שאר בני המשפחה המורחבת היגרו לארצות הברית.

אנה ומשפחתה לא ידעו הרבה על מדינת ישראל או על היהדות. בקהילה היה ברור מי יהודי ומי לא, וסופר על הסבא-רבא שהיה דתי, שבחג הפסח אכלו מצות בסתר בעוד לילדים סיפרו שאלה ביסקוויטים, ושביום כיפור נהגו לצום, אבל היהדות לא ניכרה כלפי חוץ. הדבר היחיד שהיה חשוב למשפחות היהודיות היה שהילדים יתחתנו עם יהודים.

בארץ בני המשפחה חוגגים את החגים היהודיים לצד נובי גוד (לציון יום השנה הראשון של השנה האזרחית), שהיה החג היחיד שיכלו לחגוג בבלרוס. סבתא של אנה טוענת שהדג שהיא מכינה בחגים הוא גפילטע פיש ייחודי לאזור; אין המדובר בקציצות דג, כפי שמוכר, אלא בדג שלם ממולא. בני המשפחה מדברים ביניהם רוסית ועברית. כיבוד ההורים ממשיך להיות ערך עליון, ולצידו מתן האפשרות לתת לבנות לבחור בחופשיות את דרך החיים המתאימה להן.

קהילת בלרוס בארץ נוהגת להיפגש בחג השני של פסח לפיקניק משותף ביער בן שמן.

הזוית האישית

סיפור זה תועד במסגרת מיזם "הגדת העליות" 2019 ביוזמת החברה למתנ"סים בשיתוף תנועת של"מ, המשרד לשוויון חברתי, תכנית הקשר הרב דורי ובית התפוצות.