מאגר סיפורי מורשת

שמי ברטה מונרוב נולדתי בשנת 1960 להוריי משפחת יעקובוב, בבוכרה  בירת מחוז בוכרה באוזבקיסטן, ואחת הערים הגדולות במדינה זו.

בגיל 13 עליתי לארץ בח' תשרי תשל"ד 1973. היה זה, יומיים לפני יום הכיפורים. הגענו בחצות הלילה, נחתנו בשדה התעופה בן גוריון לוד,  שם פגשנו את פקידי העלייה  והקליטה. ומשם לקחו אותנו באוטובוסים ל"מרכז הקליטה" בעפולה. ושיכנו אותנו בבתים ללא חשמל.

כשנכנסתי לשירותים, טרקתי את הדלת אחרי. וכאשר רציתי לצאת, לא הצלחתי.  כי פשוט לא ידעתי איך משתמשים בידית. לקול קריאותיי, הגיעו הוריי, וניסו לחלצני אך ללא הועיל גם הם לא הצליחו..  אך פתאום, מרוב תסכול ועייפות, לחצתי על הידית ללא מחשבה יתירה ולפתע… הדלת נפתחה לרווחה. ההורים שלי ואני לא הבנו איך הצלחתי לצאת. היה נראה לנו כמו נס. הלכנו לישון, ובבוקר 'חקרנו' איך משתמשים בידית.

לאחר מכן, יומיים בלבד מאז שהגענו לישראל, פרצה מלחמת יום הכיפורים. הבהלה הייתה גדולה מאוד. אנו, שלא ידענו אף מילה בעברית היינו מבוהלים שבעתיים. נאלצנו לקבל תדריכים והסברים בתנועות ידיים. ב"ה המלחמה הסתיימה בשלום.

הזוית האישית

סבתא ברטה והנכדה נועה נפגשו בתכנית הקשר הרב דורי ותיעדו את סיפורה של סבתא.

נועה מונרוב:  שמחתי להשתתף בתכנית ולתעד את סיפורה של סבתא שלי ברטה.