מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה מאיראן של שהנז רבני

שהנז עם אמה ואחיה באיראן
שהנז ומשפחתה
הגדת עליות - העלייה מאיראן

שהנז (שלום) רבני נולדה בשנת 1945 בגוֹלְפַּייגָאן שבאיראן ועלתה לארץ בשנת 1963, כשהייתה בת 18. כיום היא גרה בכפר סבא, מתרגמת שירים בהתנדבות ומופיעה כזמרת ליווי בעברית ובפרסית.

בגולפייגאן היו שבעה בתי כנסת, וסבא של שהנז, אדם דתי עשיר, היה אחראי לאחד מהם. הילדים למדו בבית ספר יהודי שש-שנתי, ובכל כיתה היו כשלושים תלמידים, אולם כשהחלה העלייה ארצה, ירד מספרם במידה ניכרת. הילדים נהגו להיפגש אחר הצהריים למשחקים משותפים. בחגים הקפידה משפחתה של שהנז לקיים את המנהגים השונים. בסוכות הגיעו כל מתפללי בית הכנסת לסוכה הגדולה של המשפחה; בט"ו בשבט בירכו על הפירות והחלו בהנבטת קטניות כדי שבפסח יוכלו לשים את נבטיהן על שולחן החג; בפורים לבשו חליפות והלכו לבתי יהודים לבקש מתנות; ואת המצות לפסח הכינו הנשים יחד בתנור המיוחד לפסח, זו מותחת את הבצק וזו מניחה אותו בטאבון.

כשנפטר הסבא, החליטה המשפחה לעלות לארץ, אך לפני העלייה קברו את כל ספרי התורה הפגומים בחצר בית הכנסת שהיה באחריותו. לארץ עלו עשרה בני משפחה: זוג הורים, שבעה ילדים והסבתא. הם עלו בחנוכה, ולרגל החג קיבלה כל משפחה חנוכייה קטנה. עם הגעתם ארצה נישקו העולים את האדמה והועלו לטנדר שלקח אותם לשכונת קפלן שבכפר סבא. שם גרו כולם בחדר אחד, והשירותים והמקלחת היו בחוץ.

אחת לשנה נפגשת קהילת יוצאי גולפייגאן בפארק הלאומי ברמת גן. המשפחה משתדלת לשמר את המנהגים מארץ המוצא, בחגים אוכלים את המאכלים המסורתיים, הילדים דוברים פרסית, והצעירה שבהם אף שרה בפרסית.

אחת האחיות של שהנז כתבה יומן בפרסית המתעד את החיים בגולפייגאן, אך היומן עדיין לא תורגם לעברית.

שהנז ומשפחתה

תמונה 1

הזוית האישית

סיפור זה תועד במסגרת מיזם "הגדת העליות" 2019 ביוזמת החברה למתנ"סים בשיתוף תנועת של"מ, המשרד לשוויון חברתי, תכנית הקשר הרב דורי ובית התפוצות.

מילון

יהדות איראן
הדות איראן (או קהילת יהודי פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה - קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית. גם כיום יהודי איראן נקראים במוסדות שונים יהודים פרסים ומנהגיהם "מנהג יהודי פרס", על שם הממלכה הפרסית והשפה הפרסית. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”לפני העלייה לארץ קברו את כל ספרי התורה הפגומים בחצר בית הכנסת של סבא “

הקשר הרב דורי