העלייה לפלסטינה
שמי משה, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי, להלן סיפורי:
בשנת 1960 עלינו לפלסטינה (ארץ ישראל). בשנת 1959 מלך מרוקו ביקש עצמאות על שתי מדינות: מליה וטטואן, ואז הדיקטטור פרנקו נתן את טטואן לעצמאות מרוקו. זה קרה בזמן שגרתי שם, ואז היחסים בינינו לערבים לא היו טובים – בעקבות זה ההורים החליטו לעלות לישראל.
נוצרי אחד לקח אותי במונית למכס של מרוקו. ירדנו מהמונית והלכנו ברגל שני קילומטר, ואז הגענו למכס הספרדי. השוטרים הספרדים שאלו: "לפלסטינה?" הבחור הנוצרי אמר: "כן." אז הם התקשרו למישהו והגיעה מונית עם בחור מבוגר ומלווה. הבחור היה ציוני. עלינו למונית ונסענו ל'סאותה' ללא הנוצרי. כשהגענו לסאותה שלחו אותנו לאכסניה. שמה היו ארבע או חמישה אחים שלי באותה אכסניה. אחרי שהגיעה כל המשפחה לסאותה והתאחדה, שטנו למרסיי (צרפת) לקומדרנה. שם נשארנו בערך ארבעה חודשים כי אימא שלי הייתה בהריון, וטסנו ממרסיי לישראל.
אחרי הנחיתה עלינו לאוטובוס ונסענו כל היום עד שהגענו לחצור הגלילית בנובמבר 1960. ומאז אנחנו בחצור הגלילית.
הזוית האישית
סבא משה השתתף בתכנית הקשר הרב דורי ותועד על ידי נכדו ליעוז. התכנית נערכה בבית הספר מבוא הגליל באיילת השחר, התשע"ט.
ליעוז וסבא משה במהלך העבודה בתכנית
מילון
פלסטינהשמה הקודם של ישראל