מאגר סיפורי מורשת

שמי רותם אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי דינה בנבנישתי. סבתא שלי נולדה בשנת 1938 בעיר טריפולי שבלוב לבית משפחת אפרתי. שמעתי את סיפורה ויחד תעדנו אותו.

כשהסתכלנו בתמונה של אמא ואבא של סבתא דינה ועל תעודת העלייה, תאריך העלייה לארץ הרשום שם הוא: 1.9.1949. בתעודת העולה מציינת את  שם האנייה בה עלו לארץ "אילת".

המשפחה של סבתא הייתה בת 12 אחים שהם כמו שבטי ישראל. אבא של סבתא, סבא רבא שלי, היה מאוד ציוני ורצה מאוד לעלות לארץ.

סבתא מספרת: "היינו כמעט שלוש שנים במעברה, החיים במעברה היו מאוד קשים: לא היו תנאי מגורים טובים גרנו באוהלים, לפעמים הייתי מתבלבלת בין האוהל שלי לבין של משפחות אחרות. אחיי שרתו בצבא כי הם עלו לארץ לפניינו (הם היו מעפילים).

אבא של אמא שלי היה צורף ויש לי ממנו עגילים וטבעת שהם נתנו לי במתנה כשהתחתנתי (אמי שמרה לי את הטבעת).

אחריי כמעט 3 שנות מגורים במעברה, קיבלנו דירת בניין מאוד קטנה וצפופה ביחס לגודלה של משפחתנו (12 אחים). אמי (סבתא של אמא שלי) דגלה מאוד בחינוך לילדיה. אנחנו הבנות למדנו הוראה והבנים למדו הנדסה, אלקטרוניקה וכו'.

סבתא דינה בצעירותה

אחיי שרתו בצבא קבע הרבה מאוד שנים, הגדול מבינהם היה קבלן בניינים באזור המרכז ואחד האחים עבד בתעשייה האווירית.

השתדלנו כל הזמן לדבר עם אמא שלי רק עברית וכך היא למדה עברית כי בימים ההם לא היה אולפן ללמד עברית את העולים. הסתגלנו מאוד מהר לחיים בישראל וחיינו את המציאות כאן בארץ. למרות שאנו הרבה מאוד אחים יש לנו קשר בריא, הדוק וחזק.

התחתנתי עם בעלי  עודד ז"ל – הוא דור שביעי בארץ ממגורשי ספרד – ס"ט (ספרדי טהור) – הוא היה אבא מקסים, מסור, עוזר ואוהב, יהי זכרו מבורך. נולדו לנו ארבעה ילדים: מרב, האמא של רותם, היא הרביעית.

כיום אני סבתא ל-13 נכדים וסבתא רבתא לשישה נינים. אחת מנכדותי היא רותם המקסימה, שעמה אני משתתפת השנה בתכנית והיא קשובה לסיפורים שלי כל הזמן.

הזוית האישית

נהננו מאוד להשתתף בתכנית וללמד וללמוד על העבר של המשפחה.

רותם וסבתא במפגש ראשון של הקשר הרב דורי