מאגר סיפורי מורשת

שמי שלום דלמדיגו יליד 1950 באי זקינטוס יוון. אני גר בתל אביב משנת 1953 ועד היום.

אני אבא לשלושה בנים: ניסן, אודי ודור. אני סבא (נונו) לחמישה נכדים: אמה, אדם, יונתן, עמית והלל

הסיפור שלי התחיל ב 18.05.1950 בלידתי על השולחן במטבח, כפי שהיה נהוג בזמנים ההם ביוון.

ילדותי עברה עלי בכיף כפי שילדים חווים לספר על חיי המשפחה ביוון. זאת, עד לאוגוסט 53 בו חרב עולמנו בעקבות רעידת אדמה חזקה שהחריבה את האי ואיים סמוכים עד היסוד. עד לפינוי התושבים ע"י חיל הים של ישראל שבמקרה היו בסביבה לצורך אימונים, היינו בהרים ואכלנו עשבים בכדי לשרוד עד שפינו אותנו לאתונה.

לאחר חצי שנה עלינו למדינת ישראל. שיכנו אותנו באוהלים ולאחר מכן היה שדרוג בתנאי המגורים והעבירו אותנו למחנה ישראל (היום תעשיה אווירית), מחנה צבאי בריטי נטוש ששם היינו חצי שנה עד שעברנו לתל אביב.

חיי עברו בנעימים כילד והורי לא חיו בנעימים כי זו הייתה תקופת הצנע. הם היו קונים מצרכים בתלושים ולא יכלו לבחור מה לקנות לארוחת הערב. מתקופה זו למדתי להסתפק במועט. בבגרותי התגייסתי לצה"ל ושירתי בגולני והייתי מ"כ בהכנה למכי"ם. לקראת סוף השרות עברתי לחיל התותחנים.

חצי שנה לפני מלחמת יום כיפור נישאתי  ונולדו לי ילדי. במסגרת הצבא עברתי שלוש מלחמות: מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור ומלחמת שלום הגליל, ובנוסף ביטחון שוטף.

הייתי בשרות המדינה עד גיל 47 בתפקידים קרביים.

הזוית האישית

סיפורו של שלום תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר "לב טוב" בהרצליה, בסיוע המורה המלווה טלי דורי.