מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העלייה לארץ סבתא מרי וסבא לואיס

אני וסבתא במפגש עבודת השורשים הראשון
סבתא בנערותה
סבתא מרי הכירה את סבא לואיס כבר בארגנטינה ועלו ביחד לארץ.

סבתא מריה – איידה מטרזו, לבית משפחת סבטליט נולדה בארגנטינה, בעיר סאן דה חוחויה, בשנת 1956. היא וסבא לואיס עלו לארץ בשנת 1977. סבתא מספרת על עלייתם לישראל:

"את ההחלטה לעלות לארץ קיבלנו כי הינו ציוניים ומגיל צעיר סבא ואני השתתפנו בפעילויות של תנועות הנוער בארגנטינה. אני הייתי בתנועת נוער החלוץ למרחב וסבא בתנועת דרור. כשגדלנו המשכנו להיות פעילים בתנועת עליה. שם לימדו אותנו כל דבר הקשור לארץ ישראל כולל עברית. התחנכנו לציונות וידענו שנעלה  באיזה שהוא שלב לארץ. ברגע שהחלטנו לעלות יצר איתנו קשר שליח ממשרד העלייה שהציע לנו להגיע קודם למרכז קליטה בחיפה. הינו צעירים, רצינו להתחיל את חיינו בארץ ישראל.

את העלייה תכננו כמה שנים מראש ולכן לא חששנו כלל. לפניי העלייה בשנת 1977 הספקנו ללמוד מקצוע באוניברסיטה, התחתנו ונולדה לנו ילדה. כשסיפרנו למשפחה על העלייה ההורים שלי הגיבו בשמחה כי כבר היו להם שני ילדים בארץ וגם הם תכננו לעלות כמה חודשים אחר כך.

סבתא בצעירותה בארגנטינה

 

תמונה 1

ההורים של סבא לואיס לא היו כל כך מרוצים כי אח של סבא גר בארגנטינה והם לארצו להשאירו לבד. אז הם עוד לא ידעו שגם אח של סבא יעלה לארץ. כשהחלטנו שיוצאים לדרך לישראל נסענו תחילה לשבוע לעיר הבירה בואנוס איירס כדי לסיים כל מיני עניינים וסידורים של העלייה ואחר כך רק טסנו במשך שני ימים, במטוס לרומא ומרומא במטוס לארץ.

תהליך העלייה היה מאוד נוח ולא קשה בכלל. הגענו ישר למרכז קליטה בחיפה כדי ללמוד במשך 6 חודשים עברית. לא היה לנו רכוש בארגנטינה, אבל אני השארתי שם את הפסנתר שלי. כך התחלנו בארץ הכל מחדש – הכל מהתחלה.

הזוית האישית

שיר יעקב: היה לי כיף לשמוע את הסיפור  של סבא וסבתא ולתעד אותו.

מילון

בואנוס איירס
בואנוס איירס (בספרדית: Buenos Aires או Ciudad Autónoma de Buenos Aires) היא בירתה של ארגנטינה והעיר הגדולה ביותר בה. העיר היא חלק מהמטרופולין השני בגודלו בדרום אמריקה, גראן בואנוס איירס (בואנוס איירס רבתי). בואנוס איירס שוכנת לחופי האוקיינוס האטלנטי, ובתחומה נמצאים מסלולו ושפכו לאוקיינוס של נהר ריו דה לה פלטה. נמל העיר הוא מהגדולים בעולם.

ציטוטים

”את העלייה תכננו כמה שנים מראש ולכן לא חששנו כלל.“

הקשר הרב דורי