העלייה לארץ ישראל
אני ברטה לוי לבית גולדברג, נולדתי בברית המועצות כיום מדינת לטביה בעיר ריגה בשנת 1953. בשנת 1957 החליטו הורי לעלות לארץ ישראל ואז התחיל המסע הארוך שלנו למולדת.
מלטביה נסענו ברכבות לפולין והגענו לעיר לודז' שם גרנו כשנה וחצי ומשם המשכנו לארץ ישראל. המסע מפולין לארץ ישראל – התחיל בשנת 1959 נסענו ברכבות מהעיר לודג' לוורשה, ומוורשה לאוסטריה, מאוסטריה לדרום איטליה לנאפולי. בעיר נאפולי היינו כעשרה ימים ומשם המשכנו באנייה (בהפלגה) בשם תיאודור הרצל. "תיאודור הרצל הייתה אוניית מעפילים שאירגן המוסד לעליה ב'. נקראה על שמו של המנהיג הציוני בנימין זאב הרצל".(ויקיפדיה).
ההפלגה נמשכה כ -4 ימים והגענו לנמל חיפה.
כילדה אני זוכרת בלילה לפני שהגענו לחיפה ראינו את האורות של העיר וכל נוסעי האנייה התרכזו על הסיפון והביטו לאורות של העיר חיפה, האנשים היו עם דמעות בעיניים ועמדו כל הלילה. לקראת בוקר הגענו לעיר חיפה, משם באוטובוסים העבירו אותנו לירושלים לשכונת קרית יובל למעברות/ צריפים עשויים מאזבסט שכונו "אזבסטונים". בשעות הערב כשהחשיך, ביקשתי מאמא להדליק את החשמל בצריף, אבל לא היה חשמל ובתור ילדה לא הבנתי למה אין חשמל בארץ ישראל וכך למעשה התחילה ההתאקלמות שלי בארץ החדשה.
הזוית האישית
הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית ספר היובל יהוד בשנת תשע"ט.
סבתא ברטה והנכד נאור
מילון
ילדי המעברותככה קראו לילדים שהיו במעברות
אניית מעפילים תיאודור הרצל
תיאודור הרצל הייתה אוניית מעפילים שאירגן המוסד לעליה ב'. נקראה על שמו של המנהיג הציוני בנימין זאב הרצל. (ויקיפדיה)