מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בארגנטינה בשנת 1946 בבואנוס איירס.

 

מגיל 15 הייתי חברה בתנועת הנוער "תחזקנה". אחת המטרות של התנועה הייתה לעלות לארץ ישראל. היינו נפגשים בכל סוף שבוע ובפעולות היינו מדברים הרבה על ארץ ישראל. בגיל 20 התחתנתי ועליתי לארץ עם קבוצה של 20 חברים.

בדצמבר שנת 1966 יצאנו מבואנוס איירס באנייה. התחנה הראשונה הייתה איטליה. עד לאיטליה שטנו במשך 20 ימים . השייט היה ארוך וקשה כי חברים רבים סבלו ממחלת ים, יחד עם זאת מאוד נהנינו להיות אחד עם השני והעברנו את הזמן בשיחות, פעולות וריקודים. הייתה לנו להקת ריקודים ובמהלך השייט הופענו מול קהל גדול. באיטליה נשארנו חודש ימים וטיילנו כל הקבוצה במספר מדינות באירופה, יוגוסלביה, צרפת ושוויץ .זו הייתה חוויה מאוד טובה. לאחר חודש ימים של טיול שגיבש אותנו מאוד עלינו שוב לאנייה שנקראה תאודור הרצל לארץ ישראל.

  

 

 

 ההגעה לארץ ישראל והחיים בקיבוץ גזית

בתאריך 10 לפברואר 1967 הגענו לארץ ישראל. היה זה יום סגרירי וקריר. נקלטנו בקיבוץ גזית שבעמק יזרעאל. השוני בין החיים בארגנטינה היה גדול מאוד עבורנו. התגוררנו בדירת חדר ללא שירותים, השירותים היו משותפים לכולם. כולם היו זרים עבורנו, לא הייתה לנו משפחה בארץ. גם לאוכל היינו צריכים להתרגל, האוכל היה שונה ולא מה שהיינו רגילים אליו ושאהבנו. אבל בזכות הקשר החזק בין החברים והעובדה שהיינו שעות ארוכות יחד הקליטה הייתה קלה יותר.

 

 

 

הבית הראשון שלי בקיבוץ לאחר שבועיים בקיבוץ גזית התחלנו ללמוד עברית באולפן בקיבוץ עין דור. שם התגוררנו במשך חצי שנה, בכל תקופת האולפן. בכל יום למדנו כ- 5 שעות ולאחר מכן עבדנו בעבודות שונות בקיבוץ. אני עבדתי כעוזרת למטפלת בגן ילדים.

 

כאמור הקליטה לא הייתה קלה אבל מהר מאוד הכרנו יותר ויותר חברי קיבוץ השתלבנו בחיים החדשים ואף נהנינו.  ביוני פרצה מלחמת ששת הימים, עבורנו זו הייתה התמודדות ראשונה עם מלחמה. בגלל החששות והפחדים ישנו כל החברים בדירה אחת . כמובן שהמשפחות בארגנטינה חששו מאוד ודאגו .

 

אז, בשנת 1967 התקשורת שלנו הייתה במכתבים ולעיתים מאוד רחוקות הצלחנו לתקשר בטלפון. ביום שחרור ירושלים הייתה שמחה כפולה עבורי. ביום זה נודע לי שאני בהריון. עם סיום האולפן חזרנו לקיבוץ גזית, שם עבדתי בפרדס ולאחר מכן כמטפלת עד שנולד בני הבכור יואב.

 

החינוך בקיבוץ היה עבורנו דבר חדש ושונה שהיינו צריכים להתרגל אליו. הילדים ישנו בלינה משותפת והיו בסך הכל מספר שעות אחר הצהריים עם ההורים .בשנת 1970 התחלתי לימודי אחות בבית ספר לאחיות בעפולה. למדתי שלוש שנים ולאחר מכן עסקתי בתחום 35 שנה.ב זמן הלימודים נולדה בתי עינת אימא של גיא.

 

בשנת 1977 החלטנו לעזוב את הקיבוץ ועברנו להתגורר בתל אביב.